תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק כז

א ויאמר דויד אל-ליבו, עתה איספה יום-אחד ביד-שאול; אין-לי טוב כי הימלט אימלט אל-ארץ פלשתים, ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל-גבול ישראל, ונמלטתי, מידו. ב ויקם דויד--ויעבור הוא, ושש-מאות איש אשר עימו: אל-אכיש בן-מעוך, מלך גת. ג ויישב דויד עם-אכיש בגת הוא ואנשיו, איש וביתו: דויד, ושתי נשיו, אחינועם היזרעאלית, ואביגיל אשת-נבל הכרמלית. ד ויוגד לשאול, כי-ברח דויד גת; ולא-יסף עוד, לבקשו. {ס}

ה ויאמר דויד אל-אכיש, אם-נא מצאתי חן בעיניך ייתנו-לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם; ולמה יישב עבדך בעיר הממלכה, עימך. ו וייתן-לו אכיש ביום ההוא, את-ציקלג; לכן הייתה ציקלג למלכי יהודה, עד היום הזה. {פ}

ז ויהי מספר הימים, אשר-ישב דויד בשדה פלשתים--ימים, וארבעה חודשים. ח ויעל דויד ואנשיו, ויפשטו אל-הגשורי והגזרי והעמלקי: כי הנה יושבות הארץ, אשר מעולם, בואכה שורה, ועד-ארץ מצריים. ט והכה דויד את-הארץ, ולא יחייה איש ואישה; ולקח צאן ובקר וחמורים וגמלים, ובגדים, וישב, ויבוא אל-אכיש. י ויאמר אכיש, אל-פשטתם היום; ויאמר דויד, על-נגב יהודה ועל-נגב הירחמאלי, ואל-נגב, הקיני. יא ואיש ואישה לא-יחייה דויד, להביא גת לאמור--פן-יגידו עלינו, לאמור: כה-עשה דויד, וכה משפטו, כל-הימים, אשר ישב בשדה פלשתים. יב ויאמן אכיש, בדויד לאמור: הבאש הבאיש בעמו בישראל, והיה לי לעבד עולם. {פ}