תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק טו

א ויאמר שמואל, אל־שאול, אותי שלח יהוה למשוחך למלך, על־עמו על־ישראל; ועתה שמע, לקול דברי יהוה. {ס}

ב כה אמר, יהוה צבאות, פקדתי, את אשר־עשה עמלק לישראל--אשר־שם לו בדרך, בעלותו ממצריים. ג עתה לך והכית את־עמלק, והחרמתם את־כל־אשר־לו, ולא תחמול, עליו; והמתה מאיש עד־אישה, מעולל ועד־יונק, משור ועד־שה, מגמל ועד־חמור. {ס}

ד וישמע שאול, את־העם, ויפקדם בטלאים, מאתיים אלף רגלי; ועשרת אלפים, את־איש יהודה. ה ויבוא שאול, עד־עיר עמלק; וירב, בנחל. ו ויאמר שאול אל־הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי, פן־אוסיפך עימו, ואתה עשית חסד עם־כל־בני ישראל, בעלותם ממצריים; ויסר קיני, מתוך עמלק. ז ויך שאול, את־עמלק, מחווילה בואכה שור, אשר על־פני מצריים. ח ויתפוש את־אגג מלך־עמלק, חי; ואת־כל־העם, החרים לפי־חרב. ט ויחמול שאול והעם על־אגג, ועל־מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל־הכרים ועל־כל־הטוב, ולא אבו, החרימם; וכל־המלאכה נמבזה ונמס, אותה החרימו. {פ}

י ויהי, דבר־יהוה, אל־שמואל, לאמור. יא ניחמתי, כי־המלכתי את־שאול למלך--כי־שב מאחריי, ואת־דבריי לא הקים; וייחר, לשמואל, ויזעק אל־יהוה, כל־הלילה. יב וישכם שמואל לקראת שאול, בבוקר; ויוגד לשמואל לאמור, בא־שאול הכרמלה והנה מציב לו יד, וייסוב ויעבור, ויירד הגלגל. יג ויבוא שמואל, אל־שאול; ויאמר לו שאול, ברוך אתה ליהוה--הקימותי, את־דבר יהוה. יד ויאמר שמואל, ומה קול־הצאן הזה באוזניי, וקול הבקר, אשר אנוכי שומע. טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על־מיטב הצאן והבקר, למען זבוח, ליהוה אלוהיך; ואת־היותר, החרמנו. {פ}

טז ויאמר שמואל, אל־שאול, הרף ואגידה לך, את אשר דיבר יהוה אליי הלילה; ויאמר לו, דבר. {ס}

יז ויאמר שמואל--הלוא אם־קטון אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה; וימשחך יהוה למלך, על־ישראל. יח וישלחך יהוה, בדרך; ויאמר, לך והחרמת את־החטאים את־עמלק, ונלחמת בו, עד כלותם אותם. יט ולמה לא־שמעת, בקול יהוה; ותעט, אל־השלל, ותעש הרע, בעיני יהוה. {ס}

כ ויאמר שאול אל־שמואל, אשר שמעתי בקול יהוה, ואלך, בדרך אשר־שלחני יהוה; ואביא, את־אגג מלך עמלק, ואת־עמלק, החרמתי. כא וייקח העם מהשלל צאן ובקר, ראשית החרם, לזבוח ליהוה אלוהיך, בגלגל. {ס}

כב ויאמר שמואל, החפץ ליהוה בעולות וזבחים, כשמוע, בקול יהוה: הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים. כג כי חטאת־קסם מרי, ואוון ותרפים הפצר: יען, מאסת את־דבר יהוה, וימאסך, ממלך. {ס}

כד ויאמר שאול אל־שמואל חטאתי, כי־עברתי את־פי־יהוה ואת־דבריך: כי יראתי את־העם, ואשמע בקולם. כה ועתה, שא נא את־חטאתי; ושוב עימי, ואשתחווה ליהוה. כו ויאמר שמואל אל־שאול, לא אשוב עימך: כי מאסת, את־דבר יהוה, וימאסך יהוה, מהיות מלך על־ישראל. {ס}

כז וייסוב שמואל, ללכת; ויחזק בכנף־מעילו, וייקרע. {ס}

כח ויאמר אליו, שמואל, קרע יהוה את־ממלכות ישראל מעליך, היום; ונתנה, לריעך הטוב ממך. {ס}

כט וגם נצח ישראל, לא ישקר ולא יינחם: כי לא אדם הוא, להינחם. ל ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני־עמי, ונגד ישראל; ושוב עימי, והשתחוויתי ליהוה אלוהיך. לא וישב שמואל, אחרי שאול; וישתחו שאול, ליהוה. {ס}

לב ויאמר שמואל, הגישו אליי את־אגג מלך עמלק, וילך אליו, אגג מעדנות; ויאמר אגג, אכן סר מר־המוות. {ס}

לג ויאמר שמואל--כאשר שיכלה נשים חרבך, כן־תשכל מנשים אימך; וישסף שמואל את־אגג לפני יהוה, בגלגל. {ס}

לד וילך שמואל, הרמתה; ושאול עלה אל־ביתו, גבעת שאול. לה ולא־יסף שמואל לראות את־שאול, עד־יום מותו, כי־התאבל שמואל, אל־שאול; ויהוה ניחם, כי־המליך את־שאול על־ישראל. {פ}