תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק ג

א והנער שמואל משרת את־יהוה, לפני עלי; ודבר־יהוה, היה יקר בימים ההם--אין חזון, נפרץ. {ס}

ב ויהי ביום ההוא, ועלי שוכב במקומו; ועיניו החלו כהות, לא יוכל לראות. ג ונר אלוהים טרם יכבה, ושמואל שוכב, בהיכל יהוה, אשר־שם ארון אלוהים. {פ}

ד ויקרא יהוה אל־שמואל, ויאמר הנני. ה וירץ אל־עלי, ויאמר הנני כי־קראת לי, ויאמר לא־קראתי, שוב שכב; וילך, וישכב. {ס}

ו ויוסף יהוה, קרוא עוד שמואל, ויקם שמואל וילך אל־עלי, ויאמר הנני כי קראת לי; ויאמר לא־קראתי בני, שוב שכב. ז ושמואל, טרם ידע את־יהוה; וטרם ייגלה אליו, דבר־יהוה. ח ויוסף יהוה קרוא־שמואל, בשלישית, ויקם וילך אל־עלי, ויאמר הנני כי קראת לי; ויבן עלי, כי יהוה קורא לנער. ט ויאמר עלי לשמואל, לך שכב, והיה אם־יקרא אליך, ואמרת דבר יהוה כי שומע עבדך; וילך שמואל, וישכב במקומו. י ויבוא יהוה ויתייצב, ויקרא כפעם־בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל דבר, כי שומע עבדך. {פ}

יא ויאמר יהוה אל־שמואל, הנה אנוכי עושה דבר בישראל: אשר, כל־שומעו--תצילינה, שתי אוזניו. יב ביום ההוא אקים אל־עלי, את כל־אשר דיברתי אל־ביתו--החל, וכלה. יג והגדתי לו, כי־שופט אני את־ביתו עד־עולם--בעוון אשר־ידע, כי־מקללים להם בניו, ולא כיהה, בם. יד ולכן נשבעתי, לבית עלי: אם־יתכפר עוון בית־עלי, בזבח ובמנחה--עד־עולם. טו וישכב שמואל עד־הבוקר, ויפתח את־דלתות בית־יהוה; ושמואל ירא, מהגיד את־המראה אל־עלי. טז ויקרא עלי את־שמואל, ויאמר שמואל בני; ויאמר, הנני. יז ויאמר, מה הדבר אשר דיבר אליך--אל־נא תכחד, ממני: כה יעשה־לך אלוהים, וכה יוסיף, אם־תכחד ממני דבר, מכל־הדבר אשר־דיבר אליך. יח ויגד־לו שמואל את־כל־הדברים, ולא כיחד ממנו; ויאמר--יהוה הוא, הטוב בעיניו יעשה. {פ}

יט ויגדל, שמואל; ויהוה היה עימו, ולא־הפיל מכל־דבריו ארצה. כ ויידע, כל־ישראל, מדן, ועד־באר שבע: כי נאמן שמואל, לנביא ליהוה. {ס}

כא ויוסף יהוה, להיראה בשילה: כי־נגלה יהוה אל־שמואל בשילה, בדבר יהוה. {פ}