תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק כב

א וילך דויד משם, ויימלט אל-מערת עדולם; וישמעו אחיו וכל-בית אביו, ויירדו אליו שמה. ב ויתקבצו אליו כל-איש מצוק וכל-איש אשר-לו נושא, וכל-איש מר-נפש, ויהי עליהם, לשר; ויהיו עימו, כארבע מאות איש. ג וילך דויד משם, מצפה מואב; ויאמר אל-מלך מואב, ייצא-נא אבי ואימי איתכם, עד אשר אדע, מה-יעשה-לי אלוהים. ד וינחם, את-פני מלך מואב; ויישבו עימו, כל-ימי היות-דויד במצודה. {ס}

ה ויאמר גד הנביא אל-דויד, לא תשב במצודה--לך ובאת-לך, ארץ יהודה; וילך דויד, ויבוא יער חרת. {ס}

ו וישמע שאול--כי נודע דויד, ואנשים אשר איתו; ושאול יושב בגבעה תחת-האשל ברמה, וחניתו בידו, וכל-עבדיו, ניצבים עליו. ז ויאמר שאול, לעבדיו הניצבים עליו, שמעו-נא, בני ימיני: גם-לכולכם, ייתן בן-ישי שדות וכרמים--לכולכם ישים, שרי אלפים ושרי מאות. ח כי קשרתם כולכם עליי, ואין-גולה את-אוזני בכרות-בני עם-בן-ישי, ואין-חולה מכם עליי, וגולה את-אוזני: כי הקים בני את-עבדי עליי לאורב, כיום הזה. {ס}

ט ויען דואג האדומי, והוא ניצב על-עבדי-שאול--ויאמר: ראיתי, את-בן-ישי, בא נובה, אל-אחימלך בן-אחיטוב. י וישאל-לו, ביהוה, וצידה, נתן לו; ואת, חרב גולית הפלשתי--נתן לו. יא וישלח המלך לקרוא את-אחימלך בן-אחיטוב הכוהן, ואת כל-בית אביו הכוהנים--אשר בנוב; ויבואו כולם, אל-המלך. {ס}

יב ויאמר שאול, שמע-נא בן-אחיטוב; ויאמר, הנני אדוני. יג ויאמר אליו, שאול, למה קשרתם עליי, אתה ובן-ישי--בתיתך לו לחם וחרב, ושאול לו באלוהים, לקום אליי לאורב, כיום הזה. {ס}

יד ויען אחימלך את-המלך, ויאמר: ומי בכל-עבדיך כדויד נאמן, וחתן המלך וסר אל-משמעתך ונכבד בביתך. טו היום החילותי לשאול-לו באלוהים, חלילה לי: אל-ישם המלך בעבדו דבר, בכל-בית אבי--כי לא-ידע עבדך בכל-זאת, דבר קטון או גדול. טז ויאמר המלך, מות תמות אחימלך: אתה, וכל-בית אביך. יז ויאמר המלך לרצים הניצבים עליו סובו והמיתו כוהני יהוה, כי גם-ידם עם-דויד, וכי ידעו כי-בורח הוא, ולא גלו את-אוזני; ולא-אבו עבדי המלך, לשלוח את-ידם, לפגוע, בכוהני יהוה. {ס}

יח ויאמר המלך, לדואג, סוב אתה, ופגע בכוהנים; וייסוב דואג האדומי, ויפגע-הוא בכוהנים, וימת ביום ההוא שמונים וחמישה איש, נושא איפוד בד. יט ואת נוב עיר-הכוהנים, הכה לפי-חרב, מאיש ועד-אישה, מעולל ועד-יונק; ושור וחמור ושה, לפי-חרב. כ ויימלט בן-אחד, לאחימלך בן-אחיטוב, ושמו, אביתר; ויברח, אחרי דויד. כא ויגד אביתר, לדויד: כי הרג שאול, את כוהני יהוה. כב ויאמר דויד לאביתר, ידעתי ביום ההוא כי-שם דואג האדומי, כי-הגד יגיד, לשאול: אנוכי סבותי, בכל-נפש בית אביך. כג שבה איתי אל-תירא, כי אשר-יבקש את-נפשי יבקש את-נפשך: כי-משמרת אתה, עימדי. {ס}