תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק ט

א ויהי-איש מבנימין, ושמו קיש בן-אביאל בן-צרור בן-בכורת בן-אפיח--בן-איש ימיני: גיבור, חיל. ב ולו-היה בן ושמו שאול, בחור וטוב, ואין איש מבני ישראל, טוב ממנו; משכמו ומעלה, גבוה מכל-העם. ג ותאבדנה, האתונות, לקיש, אבי שאול; ויאמר קיש אל-שאול בנו, קח-נא איתך את-אחד מהנערים, וקום לך, בקש את-האתונות. ד ויעבור בהר-אפריים ויעבור בארץ-שלישה, ולא מצאו; ויעברו בארץ-שעלים ואין, ויעבור בארץ-ימיני ולא מצאו. ה המה, באו בארץ צוף, ושאול אמר לנערו אשר-עימו, לכה ונשובה--פן-יחדל אבי מן-האתונות, ודאג לנו. ו ויאמר לו, הנה-נא איש-אלוהים בעיר הזאת, והאיש נכבד, כול אשר-ידבר בוא יבוא; עתה, נלכה שם--אוליי יגיד לנו, את-דרכנו אשר-הלכנו עליה. ז ויאמר שאול לנערו, והנה נלך ומה-נביא לאיש--כי הלחם אזל מכלינו, ותשורה אין-להביא לאיש האלוהים: מה, איתנו. ח ויוסף הנער, לענות את-שאול, ויאמר, הנה נמצא בידי רבע שקל כסף; ונתתי לאיש האלוהים, והגיד לנו את-דרכנו. ט לפנים בישראל, כה-אמר האיש בלכתו לדרוש אלוהים, לכו ונלכה, עד-הרואה: כי לנביא היום, ייקרא לפנים הרואה. י ויאמר שאול לנערו טוב דברך, לכה נלכה; וילכו, אל-העיר, אשר-שם, איש האלוהים. יא המה, עולים במעלה העיר, והמה מצאו נערות, יוצאות לשאוב מים; ויאמרו להן, היש בזה הרואה. יב ותענינה אותם ותאמרנה יש, הנה לפניך; מהר עתה, כי היום בא לעיר--כי זבח היום לעם, בבמה. יג כבואכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול, כי לא-יאכל העם עד-בואו--כי-הוא יברך הזבח, אחרי-כן יאכלו הקרואים; ועתה עלו, כי-אותו כהיום תמצאון אותו. יד ויעלו, העיר; המה, באים בתוך העיר, והנה שמואל יוצא לקראתם, לעלות הבמה. {ס}

טו ויהוה, גלה את-אוזן שמואל, יום אחד, לפני בוא-שאול לאמור. טז כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין, ומשחתו לנגיד על-עמי ישראל, והושיע את-עמי, מיד פלשתים: כי ראיתי את-עמי, כי באה צעקתו אליי. יז ושמואל, ראה את-שאול; ויהוה ענהו--הנה האיש אשר אמרתי אליך, זה יעצור בעמי. יח וייגש שאול את-שמואל, בתוך השער; ויאמר הגידה-נא לי, אי-זה בית הרואה. יט ויען שמואל את-שאול, ויאמר אנוכי הרואה--עלה לפניי הבמה, ואכלתם עימי היום; ושילחתיך בבוקר, וכול אשר בלבבך אגיד לך. כ ולאתונות האובדות לך, היום שלושת הימים--אל-תשם את-ליבך להם, כי נמצאו; ולמי, כל-חמדת ישראל--הלוא לך, ולכול בית אביך. {ס}

כא ויען שאול ויאמר, הלוא בן-ימיני אנוכי מקטני שבטי ישראל, ומשפחתי הצעירה, מכל-משפחות שבטי בנימין; ולמה דיברת אליי, כדבר הזה. {ס}

כב וייקח שמואל את-שאול ואת-נערו, ויביאם לשכתה; וייתן להם מקום בראש הקרואים, והמה כשלושים איש. כג ויאמר שמואל, לטבח, תנה את-המנה, אשר נתתי לך--אשר אמרתי אליך, שים אותה עימך. כד וירם הטבח את-השוק והעליה וישם לפני שאול, ויאמר הנה הנשאר שים-לפניך אכול--כי למועד שמור-לך לאמור, העם קראתי; ויאכל שאול עם-שמואל, ביום ההוא. כה ויירדו מהבמה, העיר; וידבר עם-שאול, על-הגג. כו וישכימו, ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל-שאול הגגה לאמור, קומה, ואשלחך; ויקם שאול, וייצאו שניהם הוא ושמואל--החוצה. כז המה, יורדים בקצה העיר, ושמואל אמר אל-שאול אמור לנער ויעבור לפנינו, ויעבור; ואתה עמוד כיום, ואשמיעך את-דבר אלוהים. {פ}