תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יחזקאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב בן-אדם, חוד חידה ומשל משל, אל-בית, ישראל. ג ואמרת כה-אמר אדני יהוה, הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר, מלא הנוצה, אשר-לו הרקמה--בא אל-הלבנון, ויקח את-צמרת הארז. ד את ראש יניקותיו, קטף; ויביאהו אל-ארץ כנען, בעיר רכלים שמו. ה ויקח מזרע הארץ, ויתנהו בשדה-זרע; קח על-מים רבים, צפצפה שמו. ו ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה, לפנות דליותיו אליו, ושרשיו, תחתיו יהיו; ותהי לגפן--ותעש בדים, ותשלח פראות. ז ויהי נשר-אחד גדול, גדול כנפים ורב-נוצה; והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו, ודליותיו שלחה-לו, להשקות אותה, מערגות מטעה. ח אל-שדה טוב אל-מים רבים, היא שתולה--לעשות ענף ולשאת פרי, להיות לגפן אדרת. ט אמר, כה אמר אדני יהוה--תצלח; הלוא את-שרשיה ינתק ואת-פריה יקוסס ויבש, כל-טרפי צמחה תיבש, ולא-בזרע גדולה ובעם-רב, למשאות אותה משרשיה. י והנה שתולה, התצלח; הלא כגעת בה רוח הקדים, תיבש יבש, על-ערגת צמחה, תיבש. {פ}
יא ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יב אמר-נא לבית המרי, הלא ידעתם מה-אלה; אמר, הנה-בא מלך-בבל ירושלם ויקח את-מלכה ואת-שריה, ויבא אותם אליו, בבלה. יג ויקח מזרע המלוכה, ויכרת אתו ברית; ויבא אתו באלה, ואת-אילי הארץ לקח. יד להיות ממלכה שפלה, לבלתי התנשא, לשמר את-בריתו, לעמדה. טו וימרד-בו, לשלח מלאכיו מצרים, לתת-לו סוסים, ועם-רב; היצלח הימלט העשה אלה, והפר ברית ונמלט. טז חי-אני, נאם אדני יהוה, אם-לא במקום המלך הממליך אתו, אשר בזה את-אלתו ואשר הפר את-בריתו--אתו בתוך-בבל, ימות. יז ולא בחיל גדול ובקהל רב, יעשה אותו פרעה במלחמה, בשפך סללה, ובבנות דיק--להכרית, נפשות רבות. יח ובזה אלה, להפר ברית; והנה נתן ידו וכל-אלה עשה, לא ימלט. {ס}
יט לכן כה-אמר אדני יהוה, חי-אני, אם-לא אלתי אשר בזה, ובריתי אשר הפיר--ונתתיו, בראשו. כ ופרשתי עליו רשתי, ונתפש במצודתי; והביאותיהו בבלה, ונשפטתי אתו שם, מעלו, אשר מעל-בי. כא ואת כל-מברחו בכל-אגפיו בחרב יפלו, והנשארים לכל-רוח יפרשו; וידעתם, כי אני יהוה דברתי. {פ}
כב כה אמר, אדני יהוה, ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה, ונתתי; מראש ינקותיו, רך אקטף, ושתלתי אני, על הר-גבה ותלול. כג בהר מרום ישראל, אשתלנו, ונשא ענף ועשה פרי, והיה לארז אדיר; ושכנו תחתיו, כל צפור כל-כנף--בצל דליותיו, תשכנה. כד וידעו כל-עצי השדה, כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל, הובשתי עץ לח, והפרחתי עץ יבש: אני יהוה, דברתי ועשיתי. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יחזקאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח