תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק ג

א ויאמר אלי--בן-אדם, את אשר-תמצא אכול:  אכול את-המגלה הזאת, ולך דבר אל-בית ישראל.  ב ואפתח, את-פי; ויאכילני, את המגלה הזאת.  ג ויאמר אלי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגלה הזאת, אשר אני נתן אליך; ואכלה, ותהי בפי כדבש למתוק.  {פ}

ד ויאמר, אלי:  בן-אדם, לך-בא אל-בית ישראל, ודברת בדברי, אליהם.  ה כי לא אל-עם עמקי שפה, וכבדי לשון--אתה שלוח:  אל-בית, ישראל.  ו לא אל-עמים רבים, עמקי שפה וכבדי לשון, אשר לא-תשמע, דבריהם; אם-לא אליהם שלחתיך, המה ישמעו אליך.  ז ובית ישראל, לא יאבו לשמע אליך--כי-אינם אבים, לשמע אלי:  כי כל-בית ישראל, חזקי-מצח וקשי-לב המה.  ח הנה נתתי את-פניך חזקים, לעמת פניהם; ואת-מצחך חזק, לעמת מצחם.  ט כשמיר חזק מצר, נתתי מצחך:  לא-תירא אותם ולא-תחת מפניהם, כי בית מרי המה.  {פ}

י ויאמר, אלי:  בן-אדם--את-כל-דברי אשר אדבר אליך, קח בלבבך ובאזניך שמע.  יא ולך בא אל-הגולה, אל-בני עמך, ודברת אליהם ואמרת אליהם, כה אמר אדני יהוה:  אם-ישמעו, ואם-יחדלו.  יב ותשאני רוח--ואשמע אחרי, קול רעש גדול:  ברוך כבוד-יהוה, ממקומו.  יג וקול כנפי החיות, משיקות אשה אל-אחותה, וקול האופנים, לעמתם; וקול, רעש גדול.  יד ורוח נשאתני, ותקחני; ואלך מר בחמת רוחי, ויד-יהוה עלי חזקה.  טו ואבוא אל-הגולה תל אביב הישבים אל-נהר-כבר, ואשר ואשב--המה, יושבים שם; ואשב שם שבעת ימים, משמים בתוכם.  טז ויהי, מקצה שבעת ימים;  {פ}
 
ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר.  יז בן-אדם, צפה נתתיך לבית ישראל; ושמעת מפי דבר, והזהרת אותם ממני.  יח באמרי לרשע, מות תמות, ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה, לחיתו--הוא רשע בעונו ימות, ודמו מידך אבקש.  יט ואתה, כי-הזהרת רשע, ולא-שב מרשעו, ומדרכו הרשעה--הוא בעונו ימות, ואתה את-נפשך הצלת.  כ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול, ונתתי מכשול לפניו הוא ימות:  כי לא הזהרתו, בחטאתו ימות, ולא תזכרן צדקתו אשר עשה, ודמו מידך אבקש.  כא ואתה כי הזהרתו צדיק, לבלתי חטא צדיק--והוא לא-חטא:  חיו יחיה כי נזהר, ואתה את-נפשך הצלת.  {פ}

כב ותהי עלי שם, יד-יהוה; ויאמר אלי, קום צא אל-הבקעה, ושם, אדבר אותך.  כג ואקום, ואצא אל-הבקעה, והנה-שם כבוד-יהוה עמד, ככבוד אשר ראיתי על-נהר-כבר; ואפל, על-פני.  כד ותבא-בי רוח, ותעמדני על-רגלי; וידבר אתי ויאמר אלי, בא הסגר בתוך ביתך.  כה ואתה בן-אדם, הנה נתנו עליך עבותים, ואסרוך, בהם; ולא תצא, בתוכם.  כו ולשונך, אדביק אל-חכך, ונאלמת, ולא-תהיה להם לאיש מוכיח:  כי בית מרי, המה.  כז ובדברי אותך, אפתח את-פיך, ואמרת אליהם, כה אמר אדני יהוה; השמע ישמע והחדל יחדל, כי בית מרי המה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח