תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לט

א ואתה בן-אדם, הנבא על-גוג, ואמרת, כה אמר אדני יהוה: הנני אליך, גוג--נשיא, ראש משך ותבל. ב ושבבתיך, וששאתיך, והעליתיך, מירכתי צפון; והבאותך, על-הרי ישראל. ג והכיתי קשתך, מיד שמאולך; וחציך, מיד ימינך אפיל. ד על-הרי ישראל תפול, אתה וכל-אגפיך, ועמים, אשר אתך: לעיט צפור כל-כנף וחית השדה, נתתיך לאכלה. ה על-פני השדה, תפול: כי אני דברתי, נאם אדני יהוה. ו ושלחתי-אש במגוג, ובישבי האיים לבטח; וידעו, כי-אני יהוה. ז ואת-שם קדשי אודיע, בתוך עמי ישראל, ולא-אחל את-שם-קדשי, עוד; וידעו הגוים כי-אני יהוה, קדוש בישראל. ח הנה באה ונהיתה, נאם אדני יהוה: הוא היום, אשר דברתי. ט ויצאו ישבי ערי ישראל, ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים, ובמקל יד, וברמח; ובערו בהם אש, שבע שנים. י ולא-ישאו עצים מן-השדה, ולא יחטבו מן-היערים--כי בנשק, יבערו-אש; ושללו את-שלליהם, ובזזו את-בזזיהם--נאם, אדני יהוה. {ס}

יא והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום-שם קבר בישראל, גי העברים קדמת הים, וחסמת היא, את-העברים; וקברו שם, את-גוג ואת-כל-המונה, וקראו, גיא המון גוג. יב וקברום בית ישראל, למען טהר את-הארץ, שבעה, חדשים. יג וקברו כל-עם הארץ, והיה להם לשם--יום, הכבדי, נאם, אדני יהוה. יד ואנשי תמיד יבדילו, עברים בארץ, מקברים את-העברים את-הנותרים על-פני הארץ, לטהרה--מקצה שבעה-חדשים, יחקרו. טו ועברו העברים, בארץ, וראה עצם אדם, ובנה אצלו ציון--עד קברו אתו המקברים, אל-גיא המון גוג. טז וגם שם-עיר המונה, וטהרו הארץ. {פ}

יז ואתה בן-אדם כה-אמר אדני יהוה, אמר לצפור כל-כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב, על-זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול, על הרי ישראל; ואכלתם בשר, ושתיתם דם. יח בשר גבורים תאכלו, ודם-נשיאי הארץ תשתו; אילים כרים ועתודים פרים, מריאי בשן כלם. יט ואכלתם-חלב לשבעה, ושתיתם דם לשכרון, מזבחי, אשר-זבחתי לכם. כ ושבעתם על-שלחני סוס ורכב, גבור וכל-איש מלחמה--נאם, אדני יהוה. כא ונתתי את-כבודי, בגוים; וראו כל-הגוים, את-משפטי אשר עשיתי, ואת-ידי, אשר-שמתי בהם. כב וידעו בית ישראל, כי אני יהוה אלהיהם, מן-היום ההוא, והלאה. כג וידעו הגוים כי בעונם גלו בית-ישראל, על אשר מעלו-בי, ואסתר פני, מהם; ואתנם ביד צריהם, ויפלו בחרב כלם. כד כטמאתם וכפשעיהם, עשיתי אתם; ואסתר פני, מהם. {ס}

כה לכן, כה אמר אדני יהוה, עתה אשיב את-שבית שבות יעקב, ורחמתי כל-בית ישראל; וקנאתי, לשם קדשי. כו ונשו, את-כלמתם, ואת-כל-מעלם, אשר מעלו-בי--בשבתם על-אדמתם לבטח, ואין מחריד. כז בשובבי אותם, מן-העמים, וקבצתי אתם, מארצות איביהם; ונקדשתי בם, לעיני הגוים רבים. כח וידעו, כי אני יהוה אלהיהם, בהגלותי אתם אל-הגוים, וכנסתים על-אדמתם; ולא-אותיר עוד מהם, שם. כט ולא-אסתיר עוד פני, מהם, אשר שפכתי את-רוחי על-בית ישראל, נאם אדני יהוה. {פ}