תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לב

א ויהי בשתי עשרה שנה, בשני-עשר חדש באחד לחדש; היה דבר-יהוה, אלי לאמר. ב בן-אדם, שא קינה על-פרעה מלך-מצרים, ואמרת אליו, כפיר גוים נדמית; ואתה, כתנים בימים, ותגח בנהרותיך ותדלח-מים ברגליך, ותרפס נהרותם. {ס}

ג כה אמר, אדני יהוה, ופרשתי עליך את-רשתי, בקהל עמים רבים; והעלוך, בחרמי. ד ונטשתיך בארץ, על-פני השדה אטילך; והשכנתי עליך כל-עוף השמים, והשבעתי ממך חית כל-הארץ. ה ונתתי את-בשרך, על-ההרים; ומלאתי הגאיות, רמותך. ו והשקיתי ארץ צפתך מדמך, אל-ההרים; ואפקים, ימלאון ממך. ז וכסיתי בכבותך שמים, והקדרתי את-ככביהם; שמש בענן אכסנו, וירח לא-יאיר אורו. ח כל-מאורי אור בשמים, אקדירם עליך; ונתתי חשך על-ארצך, נאם אדני יהוה. ט והכעסתי--לב, עמים רבים: בהביאי שברך בגוים, על-ארצות אשר לא-ידעתם. י והשמותי עליך עמים רבים, ומלכיהם ישערו עליך שער, בעופפי חרבי, על-פניהם; וחרדו לרגעים איש לנפשו, ביום מפלתך. {פ}

יא כי כה אמר, אדני יהוה: חרב מלך-בבל, תבואך. יב בחרבות גבורים אפיל המונך, עריצי גוים כלם; ושדדו את-גאון מצרים, ונשמד כל-המונה. יג והאבדתי, את-כל-בהמתה, מעל, מים רבים; ולא תדלחם רגל-אדם עוד, ופרסות בהמה לא תדלחם. יד אז אשקיע מימיהם, ונהרותם כשמן אוליך--נאם, אדני יהוה. טו בתתי את-ארץ מצרים שממה ונשמה, ארץ ממלאה--בהכותי, את-כל-יושבי בה; וידעו, כי-אני יהוה. טז קינה היא וקוננוה, בנות הגוים תקוננה אותה: על-מצרים ועל-כל-המונה תקוננה אותה, נאם אדני יהוה. {פ}

יז ויהי בשתי עשרה שנה, בחמשה עשר לחדש, היה דבר-יהוה, אלי לאמר. יח בן-אדם--נהה על-המון מצרים, והורדהו; אותה ובנות גוים אדרם, אל-ארץ תחתיות--את-יורדי בור. יט ממי, נעמת; רדה והשכבה, את-ערלים. כ בתוך חללי-חרב, יפלו; חרב נתנה, משכו אותה וכל-המוניה. כא ידברו-לו אלי גבורים, מתוך שאול--את-עזריו; ירדו שכבו הערלים, חללי-חרב. כב שם אשור וכל-קהלה, סביבותיו קברתיו; כלם חללים, הנפלים בחרב. כג אשר נתנו קברתיה, בירכתי-בור, ויהי קהלה, סביבות קברתה; כלם חללים נפלים בחרב, אשר-נתנו חתית בארץ חיים. כד שם עילם וכל-המונה, סביבות קברתה; כלם חללים הנפלים בחרב אשר-ירדו ערלים אל-ארץ תחתיות, אשר נתנו חתיתם בארץ חיים, וישאו כלמתם, את-יורדי בור. כה בתוך חללים נתנו משכב לה, בכל-המונה--סביבותיו, קברתה; כלם ערלים חללי-חרב כי-נתן חתיתם בארץ חיים, וישאו כלמתם את-יורדי בור, בתוך חללים, נתן. כו שם משך תבל וכל-המונה, סביבותיו קברותיה; כלם ערלים מחללי חרב, כי-נתנו חתיתם בארץ חיים. כז ולא ישכבו את-גבורים, נפלים מערלים: אשר ירדו-שאול בכלי-מלחמתם ויתנו את-חרבותם תחת ראשיהם, ותהי עונתם על-עצמותם--כי-חתית גבורים, בארץ חיים. כח ואתה, בתוך ערלים תשבר ותשכב--את-חללי-חרב. כט שמה אדום, מלכיה וכל-נשיאיה, אשר-נתנו בגבורתם, את-חללי-חרב: המה את-ערלים ישכבו, ואת-ירדי בור. ל שמה נסיכי צפון כלם, וכל-צדני: אשר-ירדו את-חללים, בחתיתם מגבורתם בושים, וישכבו ערלים את-חללי-חרב, וישאו כלמתם את-יורדי בור. לא אותם יראה פרעה, ונחם על-כל-המונה--חללי-חרב פרעה וכל-חילו, נאם אדני יהוה. לב כי-נתתי את-חתיתו חתיתי, בארץ חיים; והשכב בתוך ערלים את-חללי-חרב, פרעה וכל-המונה--נאם, אדני יהוה. {פ}