תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק מג

א ויולכני, אל-השער--שער, אשר פנה דרך הקדים. ב והנה, כבוד אלהי ישראל, בא, מדרך הקדים; וקולו, כקול מים רבים, והארץ, האירה מכבדו. ג וכמראה המראה אשר ראיתי, כמראה אשר-ראיתי בבאי לשחת את-העיר, ומראות, כמראה אשר ראיתי אל-נהר-כבר; ואפל, אל-פני. ד וכבוד יהוה, בא אל-הבית, דרך שער, אשר פניו דרך הקדים. ה ותשאני רוח--ותבאני, אל-החצר הפנימי; והנה מלא כבוד-יהוה, הבית. ו ואשמע מדבר אלי, מהבית; ואיש, היה עמד אצלי. ז ויאמר אלי, בן-אדם את-מקום כסאי ואת-מקום כפות רגלי, אשר אשכן-שם בתוך בני-ישראל, לעולם; ולא יטמאו עוד בית-ישראל שם קדשי המה ומלכיהם, בזנותם, ובפגרי מלכיהם, במותם. ח בתתם ספם את-ספי, ומזוזתם אצל מזוזתי, והקיר, ביני וביניהם; וטמאו את-שם קדשי, בתועבותם אשר עשו, ואכל אתם, באפי. ט עתה ירחקו את-זנותם, ופגרי מלכיהם--ממני; ושכנתי בתוכם, לעולם. {ס}

י אתה בן-אדם, הגד את-בית-ישראל את-הבית, ויכלמו, מעונותיהם; ומדדו, את-תכנית. יא ואם-נכלמו מכל אשר-עשו, צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל-צורתו ואת כל-חקתיו וכל-צורתו וכל-תורתו הודע אותם, וכתב, לעיניהם; וישמרו את-כל-צורתו, ואת-כל-חקתיו--ועשו אותם. יב זאת, תורת הבית: על-ראש ההר כל-גבלו סביב סביב, קדש קדשים--הנה-זאת, תורת הבית. יג ואלה מדות המזבח באמות, אמה אמה וטפח; וחיק האמה ואמה-רחב, וגבולה אל-שפתה סביב זרת האחד, וזה, גב המזבח. יד ומחיק הארץ עד-העזרה התחתונה, שתים אמות, ורחב, אמה אחת; ומהעזרה הקטנה עד-העזרה הגדולה, ארבע אמות, ורחב, האמה. טו וההראל, ארבע אמות; ומהאראיל ולמעלה, הקרנות ארבע. טז והאראיל, שתים עשרה ארך, בשתים עשרה, רחב: רבוע, אל ארבעת רבעיו. יז והעזרה ארבע עשרה ארך, בארבע עשרה רחב, אל, ארבעת רבעיה; והגבול סביב אותה חצי האמה, והחיק-לה אמה סביב, ומעלתהו, פנות קדים. יח ויאמר אלי, בן-אדם כה אמר אדני יהוה, אלה חקות המזבח, ביום העשותו--להעלות עליו עולה, ולזרק עליו דם. יט ונתתה אל-הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי, נאם אדני יהוה--לשרתני: פר בן-בקר, לחטאת. כ ולקחת מדמו, ונתתה על-ארבע קרנתיו ואל-ארבע פנות העזרה, ואל-הגבול, סביב; וחטאת אותו, וכפרתהו. כא ולקחת, את הפר החטאת; ושרפו במפקד הבית, מחוץ למקדש. כב וביום, השני, תקריב שעיר-עזים תמים, לחטאת; וחטאו, את-המזבח, כאשר חטאו, בפר. כג בכלותך, מחטא--תקריב פר בן-בקר תמים, ואיל מן-הצאן תמים. כד והקרבתם, לפני יהוה; והשליכו הכהנים עליהם מלח, והעלו אותם עלה ליהוה. כה שבעת ימים, תעשה שעיר-חטאת ליום; ופר בן-בקר ואיל מן-הצאן, תמימים יעשו. כו שבעת ימים, יכפרו את-המזבח, וטהרו, אתו; ומלאו, ידו. כז ויכלו, את-הימים; {ס} והיה ביום השמיני והלאה, יעשו הכהנים על-המזבח את-עולותיכם ואת-שלמיכם, ורצאתי אתכם, נאם אדני יהוה. {ס}