תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ז

א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב ואתה בן-אדם, כה-אמר אדני יהוה לאדמת ישראל--קץ: בא הקץ, על-ארבעת ארבע כנפות הארץ. ג עתה, הקץ עליך, ושלחתי אפי בך, ושפטתיך כדרכיך; ונתתי עליך, את כל-תועבותיך. ד ולא-תחוס עיני עליך, ולא אחמול: כי דרכיך עליך אתן, ותועבותיך בתוכך תהיין, וידעתם, כי-אני יהוה. {פ}

ה כה אמר, אדני יהוה: רעה אחת רעה, הנה באה. ו קץ בא, בא הקץ הקיץ אליך; הנה, באה. ז באה הצפירה אליך, יושב הארץ; בא העת, קרוב היום מהומה--ולא-הד הרים. ח עתה מקרוב, אשפוך חמתי עליך, וכליתי אפי בך, ושפטתיך כדרכיך; ונתתי עליך, את כל-תועבותיך. ט ולא-תחוס עיני, ולא אחמול: כדרכיך עליך אתן, ותועבותיך בתוכך תהיין, וידעתם, כי אני יהוה מכה. י הנה היום, הנה באה: יצאה, הצפרה--צץ המטה, פרח הזדון. יא החמס קם, למטה-רשע; לא-מהם ולא מהמונם, ולא מהמהם--ולא-נה בהם. יב בא העת, הגיע היום--הקונה אל-ישמח, והמכר אל-יתאבל: כי חרון, אל-כל-המונה. יג כי המכר, אל-הממכר לא ישוב, ועוד בחיים, חיתם: כי-חזון אל-כל-המונה לא ישוב, ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו. יד תקעו בתקוע והכין הכל, ואין הלך למלחמה: כי חרוני, אל-כל-המונה. טו החרב בחוץ, והדבר והרעב מבית: אשר בשדה, בחרב ימות, ואשר בעיר, רעב ודבר יאכלנו. טז ופלטו, פליטיהם, והיו אל-ההרים כיוני הגאיות כלם, המות--איש, בעונו. יז כל-הידים, תרפינה; וכל-ברכים, תלכנה מים. יח וחגרו שקים, וכסתה אותם פלצות; ואל כל-פנים בושה, ובכל-ראשיהם קרחה. יט כספם בחוצות ישליכו, וזהבם לנדה יהיה--כספם וזהבם לא-יוכל להצילם ביום עברת יהוה, נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו: כי-מכשול עונם, היה. כ וצבי עדיו לגאון שמהו, וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו; על-כן נתתיו להם, לנדה. כא ונתתיו ביד-הזרים לבז, ולרשעי הארץ לשלל; וחללוה וחללוהו. כב והסבותי פני מהם, וחללו את-צפוני; ובאו-בה פריצים, וחללוה. {פ}

כג עשה, הרתוק: כי הארץ, מלאה משפט דמים, והעיר, מלאה חמס. כד והבאתי רעי גוים, וירשו את-בתיהם; והשבתי גאון עזים, ונחלו מקדשיהם. כה קפדה-בא; ובקשו שלום, ואין. כו הוה על-הוה תבוא, ושמעה אל-שמועה תהיה; ובקשו חזון, מנביא--ותורה תאבד מכהן, ועצה מזקנים. כז המלך יתאבל, ונשיא ילבש שממה, וידי עם-הארץ, תבהלנה; מדרכם אעשה אתם, ובמשפטיהם אשפטם, וידעו, כי-אני יהוה. {פ}