תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק יז
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן-אָדָם, חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל, אֶל-בֵּית, יִשְׂרָאֵל.
ג וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר, מָלֵא הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר-לוֹ הָרִקְמָה--בָּא אֶל-הַלְּבָנוֹן, וַיִּקַּח אֶת-צַמֶּרֶת הָאָרֶז.
ד אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו, קָטָף; וַיְבִיאֵהוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ.
ה וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה-זָרַע; קָח עַל-מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ.
ו וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה, לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו, תַּחְתָּיו יִהְיוּ; וַתְּהִי לְגֶפֶן--וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות.
ז וַיְהִי נֶשֶׁר-אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב-נוֹצָה; וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרָשֶׁיהָ עָלָיו, וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה-לּוֹ, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ, מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ.
ח אֶל-שָׂדֶה טּוֹב אֶל-מַיִם רַבִּים, הִיא שְׁתוּלָה--לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי, לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת.
ט אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה--תִּצְלָח; הֲלוֹא אֶת-שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת-פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ, כָּל-טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ, וְלֹא-בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם-רָב, לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ.
י וְהִנֵּה שְׁתוּלָה, הֲתִצְלָח; הֲלֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים, תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, עַל-עֲרֻגֹת צִמְחָהּ, תִּיבָשׁ. {פ}
יא וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יב אֱמָר-נָא לְבֵית הַמֶּרִי, הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה-אֵלֶּה; אֱמֹר, הִנֵּה-בָא מֶלֶךְ-בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת-מַלְכָּהּ וְאֶת-שָׂרֶיהָ, וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו, בָּבֶלָה.
יג וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית; וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה, וְאֶת-אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח.
יד לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה, לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת-בְּרִיתוֹ, לְעָמְדָהּ.
טו וַיִּמְרָד-בּוֹ, לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם, לָתֶת-לוֹ סוּסִים, וְעַם-רָב; הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה, וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט.
טז חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ, אֲשֶׁר בָּזָה אֶת-אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת-בְּרִיתוֹ--אִתּוֹ בְתוֹךְ-בָּבֶל, יָמוּת.
יז וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב, יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה, בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה, וּבִבְנוֹת דָּיֵק--לְהַכְרִית, נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.
יח וּבָזָה אָלָה, לְהָפֵר בְּרִית; וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ וְכָל-אֵלֶּה עָשָׂה, לֹא יִמָּלֵט. {ס}
יט לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, חַי-אָנִי, אִם-לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה, וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר--וּנְתַתִּיו, בְּרֹאשׁוֹ.
כ וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי; וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה, וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם, מַעֲלוֹ, אֲשֶׁר מָעַל-בִּי.
כא וְאֵת כָּל-מִבְרָחָו בְּכָל-אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְהַנִּשְׁאָרִים לְכָל-רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {פ}
כב כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה, וְנָתָתִּי; מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו, רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי, עַל הַר-גָּבֹהַּ וְתָלוּל.
כג בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל, אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר; וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו, כֹּל צִפּוֹר כָּל-כָּנָף--בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו, תִּשְׁכֹּנָּה.
כד וְיָדְעוּ כָּל-עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ: אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. {פ}