תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק יז
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן־אָדָם, חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל, אֶל־בֵּית, יִשְׂרָאֵל.
ג וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר, מָלֵא הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר־לוֹ הָרִקְמָה--בָּא אֶל־הַלְּבָנוֹן, וַיִּקַּח אֶת־צַמֶּרֶת הָאָרֶז.
ד אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו, קָטָף; וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ.
ה וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה־זָרַע; קָח עַל־מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ.
ו וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה, לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו, תַּחְתָּיו יִהְיוּ; וַתְּהִי לְגֶפֶן--וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות.
ז וַיְהִי נֶשֶׁר־אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב־נוֹצָה; וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרָשֶׁיהָ עָלָיו, וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה־לּוֹ, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ, מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ.
ח אֶל־שָׂדֶה טּוֹב אֶל־מַיִם רַבִּים, הִיא שְׁתוּלָה--לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי, לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת.
ט אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה--תִּצְלָח; הֲלוֹא אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת־פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ, כָּל־טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ, וְלֹא־בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם־רָב, לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ.
י וְהִנֵּה שְׁתוּלָה, הֲתִצְלָח; הֲלֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים, תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ, תִּיבָשׁ. {פ}
יא וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יב אֱמָר־נָא לְבֵית הַמֶּרִי, הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה־אֵלֶּה; אֱמֹר, הִנֵּה־בָא מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־שָׂרֶיהָ, וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו, בָּבֶלָה.
יג וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית; וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה, וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח.
יד לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה, לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת־בְּרִיתוֹ, לְעָמְדָהּ.
טו וַיִּמְרָד־בּוֹ, לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם, לָתֶת־לוֹ סוּסִים, וְעַם־רָב; הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה, וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט.
טז חַי־אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ, אֲשֶׁר בָּזָה אֶת־אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתוֹ--אִתּוֹ בְתוֹךְ־בָּבֶל, יָמוּת.
יז וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב, יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה, בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה, וּבִבְנוֹת דָּיֵק--לְהַכְרִית, נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.
יח וּבָזָה אָלָה, לְהָפֵר בְּרִית; וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ וְכָל־אֵלֶּה עָשָׂה, לֹא יִמָּלֵט. {ס}
יט לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, חַי־אָנִי, אִם־לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה, וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר--וּנְתַתִּיו, בְּרֹאשׁוֹ.
כ וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי; וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה, וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם, מַעֲלוֹ, אֲשֶׁר מָעַל־בִּי.
כא וְאֵת כָּל־מִבְרָחָו בְּכָל־אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְהַנִּשְׁאָרִים לְכָל־רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {פ}
כב כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה, וְנָתָתִּי; מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו, רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי, עַל הַר־גָּבֹהַּ וְתָלוּל.
כג בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל, אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר; וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו, כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף--בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו, תִּשְׁכֹּנָּה.
כד וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ: אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. {פ}