תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לא

א ויהי, באחת עשרה שנה, בשלישי, באחד לחדש; היה דבר-יהוה, אלי לאמר. ב בן-אדם, אמר אל-פרעה מלך-מצרים ואל-המונו: אל-מי, דמית בגדלך. ג הנה אשור ארז בלבנון, יפה ענף וחרש מצל--וגבה קומה; ובין עבתים, היתה צמרתו. ד מים גדלוהו, תהום רממתהו; את-נהרתיה, הלך סביבות מטעה, ואת-תעלתיה שלחה, אל כל-עצי השדה. ה על-כן גבהא קמתו, מכל עצי השדה; ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו, ממים רבים--בשלחו. ו בסעפתיו קננו, כל-עוף השמים, ותחת פארתיו ילדו, כל חית השדה; ובצלו, ישבו, כל, גוים רבים. ז וייף בגדלו, בארך דליותיו: כי-היה שרשו, אל-מים רבים. ח ארזים לא-עממהו, בגן-אלהים--ברושים לא דמו אל-סעפתיו, וערמנים לא-היו כפראתיו: כל-עץ, בגן-אלהים--לא-דמה אליו, ביפיו. ט יפה עשיתיו, ברב דליותיו; ויקנאהו, כל-עצי-עדן, אשר, בגן האלהים. {פ}

י לכן, כה אמר אדני יהוה, יען, אשר גבהת בקומה; ויתן צמרתו אל-בין עבותים, ורם לבבו בגבהו. יא ואתנהו--ביד, איל גוים; עשו יעשה לו, כרשעו גרשתהו. יב ויכרתהו זרים עריצי גוים, ויטשהו; אל-ההרים ובכל-גאיות נפלו דליותיו, ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ, וירדו מצלו כל-עמי הארץ, ויטשהו. יג על-מפלתו ישכנו, כל-עוף השמים; ואל-פראתיו היו, כל חית השדה. יד למען אשר לא-יגבהו בקומתם כל-עצי-מים, ולא-יתנו את-צמרתם אל-בין עבתים, ולא-יעמדו אליהם בגבהם, כל-שתי מים: כי-כלם נתנו למות אל-ארץ תחתית, בתוך בני אדם--אל-יורדי בור. {פ}

טו כה-אמר אדני יהוה, ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את-תהום, ואמנע נהרותיה, ויכלאו מים רבים; ואקדר עליו לבנון, וכל-עצי השדה עליו עלפה. טז מקול מפלתו הרעשתי גוים, בהורדי אתו שאולה את-יורדי בור; וינחמו בארץ תחתית, כל-עצי-עדן--מבחר וטוב-לבנון, כל-שתי מים. יז גם-הם, אתו ירדו שאולה--אל-חללי-חרב; וזרעו ישבו בצלו, בתוך גוים. יח אל-מי דמית ככה בכבוד ובגדל, בעצי-עדן; והורדת את-עצי-עדן אל-ארץ תחתית, בתוך ערלים תשכב את-חללי-חרב--הוא פרעה וכל-המונה, נאם אדני יהוה. {פ}