תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לז

א היתה עלי, יד-יהוה, ויוצאני ברוח יהוה, ויניחני בתוך הבקעה; והיא, מלאה עצמות. ב והעבירני עליהם, סביב סביב; והנה רבות מאד על-פני הבקעה, והנה יבשות מאד. ג ויאמר אלי--בן-אדם, התחיינה העצמות האלה; ואמר, אדני יהוה אתה ידעת. ד ויאמר אלי, הנבא על-העצמות האלה; ואמרת אליהם--העצמות היבשות, שמעו דבר-יהוה. ה כה אמר אדני יהוה, לעצמות האלה: הנה אני מביא בכם, רוח--וחייתם. ו ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח, וחייתם; וידעתם, כי-אני יהוה. ז ונבאתי, כאשר צויתי; ויהי-קול כהנבאי, והנה-רעש, ותקרבו עצמות, עצם אל-עצמו. ח וראיתי והנה-עליהם גדים, ובשר עלה, ויקרם עליהם עור, מלמעלה; ורוח, אין בהם. ט ויאמר אלי, הנבא אל-הרוח; הנבא בן-אדם ואמרת אל-הרוח {ס} כה-אמר אדני יהוה, מארבע רוחות באי הרוח, ופחי בהרוגים האלה, ויחיו. י והנבאתי, כאשר צוני; ותבוא בהם הרוח ויחיו, ויעמדו על-רגליהם--חיל, גדול מאד-מאד. יא ויאמר, אלי, בן-אדם, העצמות האלה כל-בית ישראל המה; הנה אמרים, יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו--נגזרנו לנו. יב לכן הנבא ואמרת אליהם, כה-אמר אדני יהוה, הנה אני פתח את-קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי; והבאתי אתכם, אל-אדמת ישראל. יג וידעתם, כי-אני יהוה: בפתחי את-קברותיכם, ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי. יד ונתתי רוחי בכם וחייתם, והנחתי אתכם על-אדמתכם; וידעתם כי-אני יהוה, דברתי ועשיתי--נאם-יהוה. {פ}

טו ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. טז ואתה בן-אדם, קח-לך עץ אחד, וכתב עליו ליהודה, ולבני ישראל חברו; ולקח, עץ אחד, וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים, וכל-בית ישראל חברו. יז וקרב אתם אחד אל-אחד, לך--לעץ אחד; והיו לאחדים, בידך. יח וכאשר יאמרו אליך, בני עמך לאמר: הלוא-תגיד לנו, מה-אלה לך. יט דבר אלהם, כה-אמר אדני יהוה, הנה אני לקח את-עץ יוסף אשר ביד-אפרים, ושבטי ישראל חברו; ונתתי אותם עליו את-עץ יהודה, ועשיתם לעץ אחד, והיו אחד, בידי. כ והיו העצים אשר-תכתב עליהם, בידך--לעיניהם. כא ודבר אליהם, כה-אמר אדני יהוה, הנה אני לקח את-בני ישראל, מבין הגוים אשר הלכו-שם; וקבצתי אתם מסביב, והבאתי אותם אל-אדמתם. כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכלם, למלך; ולא יהיה- יהיו- עוד לשני גוים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. כג ולא יטמאו עוד, בגלוליהם ובשקוציהם, ובכל, פשעיהם; והושעתי אתם, מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם, וטהרתי אותם והיו-לי לעם, ואני אהיה להם לאלהים. כד ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכלם; ובמשפטי ילכו, וחקותי ישמרו ועשו אותם. כה וישבו על-הארץ, אשר נתתי לעבדי ליעקב, אשר ישבו-בה, אבותיכם; וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם, עד-עולם, ודוד עבדי, נשיא להם לעולם. כו וכרתי להם ברית שלום, ברית עולם יהיה אותם; ונתתים והרביתי אותם, ונתתי את-מקדשי בתוכם לעולם. כז והיה משכני עליהם, והייתי להם לאלהים; והמה, יהיו-לי לעם. כח וידעו, הגוים, כי אני יהוה, מקדש את-ישראל--בהיות מקדשי בתוכם, לעולם. {פ}