תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יא

א ותשא אתי רוח, ותבא אתי אל-שער בית-יהוה הקדמוני הפונה קדימה, והנה בפתח השער, עשרים וחמשה איש; ואראה בתוכם את-יאזניה בן-עזר, ואת-פלטיהו בן-בניהו--שרי העם. {פ}

ב ויאמר, אלי: בן-אדם--אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת-רע, בעיר הזאת. ג האמרים, לא בקרוב בנות בתים; היא הסיר, ואנחנו הבשר. {ס}

ד לכן, הנבא עליהם: הנבא, בן-אדם. ה ותפל עלי, רוח יהוה, ויאמר אלי אמר כה-אמר יהוה, כן אמרתם בית ישראל; ומעלות רוחכם, אני ידעתיה. ו הרביתם חלליכם, בעיר הזאת; ומלאתם חוצתיה, חלל. {פ}

ז לכן, כה-אמר אדני יהוה, חלליכם אשר שמתם בתוכה, המה הבשר והיא הסיר; ואתכם, הוציא מתוכה. ח חרב, יראתם; וחרב אביא עליכם, נאם אדני יהוה. ט והוצאתי אתכם מתוכה, ונתתי אתכם ביד-זרים; ועשיתי בכם, שפטים. י בחרב תפלו, על-גבול ישראל אשפוט אתכם; וידעתם, כי-אני יהוה. יא היא, לא-תהיה לכם לסיר, ואתם תהיו בתוכה, לבשר; אל-גבול ישראל, אשפט אתכם. יב וידעתם, כי-אני יהוה, אשר בחקי לא הלכתם, ומשפטי לא עשיתם; וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם, עשיתם. יג ויהי, כהנבאי, ופלטיהו בן-בניה, מת; ואפל על-פני ואזעק קול-גדול, ואמר אהה אדני יהוה--כלה אתה עשה, את שארית ישראל. {פ}

יד ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. טו בן-אדם, אחיך אחיך אנשי גאלתך, וכל-בית ישראל, כלה: אשר אמרו להם ישבי ירושלם, רחקו מעל יהוה--לנו היא נתנה הארץ, למורשה. {ס}

טז לכן אמר, כה-אמר אדני יהוה, כי הרחקתים בגוים, וכי הפיצותים בארצות; ואהי להם למקדש מעט, בארצות אשר-באו שם. {ס}

יז לכן אמר, כה-אמר אדני יהוה, וקבצתי אתכם מן-העמים, ואספתי אתכם מן-הארצות אשר נפצותם בהם; ונתתי לכם, את-אדמת ישראל. יח ובאו-שמה; והסירו את-כל-שקוציה, ואת-כל-תועבותיה--ממנה. יט ונתתי להם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם; והסרתי לב האבן, מבשרם, ונתתי להם, לב בשר. כ למען בחקתי ילכו, ואת-משפטי ישמרו ועשו אתם; והיו-לי לעם--ואני, אהיה להם לאלהים. כא ואל-לב שקוציהם ותועבותיהם, לבם הלך--דרכם בראשם נתתי, נאם אדני יהוה. כב וישאו הכרובים את-כנפיהם, והאופנים לעמתם; וכבוד אלהי-ישראל עליהם, מלמעלה. כג ויעל כבוד יהוה, מעל תוך העיר; ויעמד, על-ההר, אשר, מקדם לעיר. כד ורוח נשאתני, ותבאני כשדימה אל-הגולה, במראה, ברוח אלהים; ויעל, מעלי, המראה, אשר ראיתי. כה ואדבר, אל-הגולה, את כל-דברי יהוה, אשר הראני. {פ}