תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ט

א ויקרא באזני, קול גדול לאמר, קרבו, פקדות העיר; ואיש כלי משחתו, בידו. ב והנה ששה אנשים באים מדרך-שער העליון אשר מפנה צפונה, ואיש כלי מפצו בידו, ואיש-אחד בתוכם לבש בדים, וקסת הספר במתניו; ויבאו, ויעמדו, אצל, מזבח הנחשת. ג וכבוד אלהי ישראל, נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו, אל, מפתן הבית; ויקרא, אל-האיש הלבש הבדים, אשר קסת הספר, במתניו. {פ}

ד ויאמר יהוה, אלו, עבר בתוך העיר, בתוך ירושלם; והתוית תו על-מצחות האנשים, הנאנחים והנאנקים, על כל-התועבות, הנעשות בתוכה. ה ולאלה אמר באזני, עברו בעיר אחריו והכו: על- אל- תחס עיניכם עינכם, ואל-תחמלו. ו זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, ועל-כל-איש אשר-עליו התו אל-תגשו, וממקדשי, תחלו; ויחלו באנשים הזקנים, אשר לפני הבית. ז ויאמר אליהם טמאו את-הבית, ומלאו את-החצרות חללים--צאו; ויצאו, והכו בעיר. ח ויהי, כהכותם, ונאשאר, אני; ואפלה על-פני ואזעק, ואמר אהה אדני יהוה, המשחית אתה את כל-שארית ישראל, בשפכך את-חמתך על-ירושלם. ט ויאמר אלי, עון בית-ישראל ויהודה גדול במאד מאד, ותמלא הארץ דמים, והעיר מלאה מטה: כי אמרו, עזב יהוה את-הארץ, ואין יהוה, ראה. י וגם-אני--לא-תחוס עיני, ולא אחמל; דרכם, בראשם נתתי. יא והנה האיש לבש הבדים, אשר הקסת במתניו, משיב דבר, לאמר: עשיתי, כאשר ככל אשר צויתני. {פ}