תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק מח

א ואלה, שמות השבטים: מקצה צפונה אל-יד דרך-חתלן לבוא-חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה, אל-יד חמת, והיו-לו פאת-קדים הים, דן אחד. ב ועל גבול דן, מפאת קדים עד-פאת-ימה--אשר אחד. ג ועל גבול אשר, מפאת קדימה ועד-פאת-ימה--נפתלי אחד. ד ועל גבול נפתלי, מפאת קדמה עד-פאת-ימה--מנשה אחד. ה ועל גבול מנשה, מפאת קדמה עד-פאת-ימה--אפרים אחד. ו ועל גבול אפרים, מפאת קדים ועד-פאת-ימה--ראובן אחד. ז ועל גבול ראובן, מפאת קדים עד-פאת-ימה--יהודה אחד. ח ועל גבול יהודה, מפאת קדים עד-פאת-ימה--תהיה התרומה אשר-תרימו חמשה ועשרים אלף רחב, וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד-פאת-ימה, והיה המקדש, בתוכו. ט התרומה, אשר תרימו ליהוה--ארך, חמשה ועשרים אלף, ורחב, עשרת אלפים. י ולאלה תהיה תרומת-הקדש, לכהנים--צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים, וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף; והיה מקדש-יהוה, בתוכו. יא לכהנים המקדש מבני צדוק, אשר שמרו משמרתי--אשר לא-תעו, בתעות בני ישראל, כאשר תעו, הלוים. יב והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ, קדש קדשים--אל-גבול, הלוים. יג והלוים, לעמת גבול הכהנים, חמשה ועשרים אלף ארך, ורחב עשרת אלפים; כל-ארך, חמשה ועשרים אלף, ורחב, עשרת אלפים. יד ולא-ימכרו ממנו, ולא ימר ולא יעבור יעביר--ראשית הארץ: כי-קדש, ליהוה. טו וחמשת אלפים הנותר ברחב, על-פני חמשה ועשרים אלף--חל-הוא לעיר, למושב ולמגרש; והיתה העיר, בתוכה. טז ואלה, מדותיה--פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים, ופאת-נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים; ומפאת קדים, חמש מאות וארבעת אלפים, ופאת-ימה, חמש מאות וארבעת אלפים. יז והיה מגרש, לעיר--צפונה חמשים ומאתים, ונגבה חמשים ומאתים; וקדימה חמשים ומאתים, וימה חמשים ומאתים. יח והנותר בארך לעמת תרומת הקדש, עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה, והיה, לעמת תרומת הקדש; והיתה תבואתה ללחם, לעבדי העיר. יט והעבד, העיר--יעבדוהו, מכל שבטי ישראל. כ כל-התרומה, חמשה ועשרים אלף, בחמשה ועשרים, אלף: רביעית, תרימו את-תרומת הקדש, אל-אחזת, העיר. כא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת-הקדש ולאחזת העיר אל-פני חמשה ועשרים אלף תרומה, עד-גבול קדימה, וימה על-פני חמשה ועשרים אלף על-גבול ימה, לעמת חלקים לנשיא; והיתה תרומת הקדש, ומקדש הבית בתוכה. כב ומאחזת הלוים ומאחזת העיר, בתוך אשר לנשיא יהיה: בין גבול יהודה, ובין גבול בנימן--לנשיא, יהיה. כג ויתר, השבטים: מפאת קדימה עד-פאת-ימה, בנימן אחד. כד ועל גבול בנימן, מפאת קדימה עד-פאת-ימה--שמעון אחד. כה ועל גבול שמעון, מפאת קדימה עד-פאת-ימה--יששכר אחד. כו ועל גבול יששכר, מפאת קדימה עד-פאת-ימה--זבולן אחד. כז ועל גבול זבולן, מפאת קדמה עד-פאת-ימה--גד אחד. כח ועל גבול גד, אל-פאת נגב תימנה: והיה גבול מתמר, מי מריבת קדש, נחלה, על-הים הגדול. כט זאת הארץ אשר-תפילו מנחלה, לשבטי ישראל; ואלה, מחלקותם--נאם, אדני יהוה. {ס}

ל ואלה, תוצאת העיר: מפאת צפון, חמש מאות וארבעת אלפים מדה. לא ושערי העיר, על-שמות שבטי ישראל, שערים שלושה, צפונה--שער ראובן אחד, שער יהודה אחד, שער לוי, אחד. לב ואל-פאת קדימה, חמש מאות וארבעת אלפים, ושערים, שלשה--ושער יוסף אחד, שער בנימן אחד, שער דן, אחד. לג ופאת-נגבה, חמש מאות וארבעת אלפים מדה, ושערים, שלשה--שער שמעון אחד, שער יששכר אחד, שער זבולן, אחד. לד פאת-ימה, חמש מאות וארבעת אלפים, שעריהם, שלשה--שער גד אחד, שער אשר אחד, שער נפתלי, אחד. לה סביב, שמנה עשר אלף; ושם-העיר מיום, יהוה שמה. {ש}