תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יב

א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב בן-אדם, בתוך בית-המרי אתה ישב: אשר עינים להם לראות ולא ראו, אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי, הם. ג ואתה בן-אדם, עשה לך כלי גולה, וגלה יומם, לעיניהם; וגלית ממקומך אל-מקום אחר, לעיניהם--אולי יראו, כי בית מרי המה. ד והוצאת כליך ככלי גולה, יומם--לעיניהם; ואתה, תצא בערב לעיניהם, כמוצאי, גולה. ה לעיניהם, חתר-לך בקיר; והוצאת, בו. ו לעיניהם על-כתף תשא, בעלטה תוציא--פניך תכסה, ולא תראה את-הארץ: כי-מופת נתתיך, לבית ישראל. ז ואעש כן, כאשר צויתי, כלי הוצאתי ככלי גולה יומם, ובערב חתרתי-לי בקיר ביד; בעלטה הוצאתי על-כתף נשאתי, לעיניהם. {פ}

ח ויהי דבר-יהוה אלי, בבקר לאמר. ט בן-אדם, הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי: מה, אתה עשה. י אמר אליהם, כה אמר אדני יהוה: הנשיא המשא הזה, בירושלם, וכל-בית ישראל, אשר-המה בתוכם. יא אמר, אני מופתכם: כאשר עשיתי, כן יעשה להם--בגולה בשבי, ילכו. יב והנשיא אשר-בתוכם אל-כתף ישא, בעלטה ויצא--בקיר יחתרו, להוציא בו; פניו יכסה--יען אשר לא-יראה לעין הוא, את-הארץ. יג ופרשתי את-רשתי עליו, ונתפש במצודתי; והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים, ואותה לא-יראה ושם ימות. יד וכל אשר סביבתיו עזרה וכל-אגפיו, אזרה לכל-רוח; וחרב, אריק אחריהם. טו וידעו, כי-אני יהוה, בהפיצי אותם בגוים, וזריתי אותם בארצות. טז והותרתי מהם אנשי מספר, מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את-כל-תועבותיהם, בגוים אשר-באו שם, וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

יז ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יח בן-אדם, לחמך ברעש תאכל; ומימיך, ברגזה ובדאגה תשתה. יט ואמרת אל-עם הארץ כה-אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם, אל-אדמת ישראל, לחמם בדאגה יאכלו, ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה, ממלאה, מחמס, כל-הישבים בה. כ והערים הנושבות תחרבנה, והארץ שממה תהיה; וידעתם, כי-אני יהוה. {פ}

כא ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כב בן-אדם, מה-המשל הזה לכם, על-אדמת ישראל, לאמר: יארכו, הימים, ואבד, כל-חזון. כג לכן אמר אליהם, כה-אמר אדני יהוה, השבתי את-המשל הזה, ולא-ימשלו אתו עוד בישראל: כי, אם-דבר אליהם, קרבו הימים, ודבר כל-חזון. כד כי לא יהיה עוד, כל-חזון שוא--ומקסם חלק: בתוך, בית ישראל. כה כי אני יהוה, אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך, עוד: כי בימיכם בית המרי, אדבר דבר ועשיתיו, נאם, אדני יהוה. {פ}

כו ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כז בן-אדם, הנה בית-ישראל אמרים, החזון אשר-הוא חזה, לימים רבים; ולעתים רחוקות, הוא נבא. כח לכן אמר אליהם, כה אמר אדני יהוה, לא-תמשך עוד, כל-דברי--אשר אדבר דבר ויעשה, נאם אדני יהוה. {פ}