תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יג

א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב בן-אדם, הנבא אל-נביאי ישראל הנבאים; ואמרת לנביאי מלבם, שמעו דבר-יהוה. ג כה אמר אדני יהוה, הוי על-הנביאים הנבלים, אשר הלכים אחר רוחם, ולבלתי ראו. ד כשעלים, בחרבות--נביאיך ישראל, היו. ה לא עליתם בפרצות, ותגדרו גדר על-בית ישראל, לעמד במלחמה, ביום יהוה. ו חזו שוא, וקסם כזב--האמרים נאם-יהוה, ויהוה לא שלחם; ויחלו, לקים דבר. ז הלוא מחזה-שוא חזיתם, ומקסם כזב אמרתם; ואמרים, נאם-יהוה, ואני, לא דברתי. {ס}

ח לכן, כה אמר אדני יהוה, יען דברכם שוא, וחזיתם כזב--לכן הנני אליכם, נאם אדני יהוה. ט והיתה ידי, אל-הנביאים החזים שוא והקסמים כזב, בסוד עמי לא-יהיו ובכתב בית-ישראל לא יכתבו, ואל-אדמת ישראל לא יבאו; וידעתם, כי אני אדני יהוה. י יען וביען הטעו את-עמי, לאמר שלום--ואין שלום; והוא בנה חיץ, והנם טחים אתו תפל. יא אמר אל-טחי תפל, ויפל; היה גשם שוטף, ואתנה אבני אלגביש תפלנה, ורוח סערות, תבקע. יב והנה, נפל הקיר: הלוא יאמר אליכם, איה הטיח אשר טחתם. {ס}

יג לכן, כה אמר אדני יהוה, ובקעתי רוח-סערות, בחמתי; וגשם שטף באפי יהיה, ואבני אלגביש בחמה לכלה. יד והרסתי את-הקיר אשר-טחתם תפל, והגעתיהו אל-הארץ--ונגלה יסדו; ונפלה וכליתם בתוכה, וידעתם כי-אני יהוה. טו וכליתי את-חמתי בקיר, ובטחים אתו תפל; ואמר לכם אין הקיר, ואין הטחים אתו. טז נביאי ישראל, הנבאים אל-ירושלם, והחזים לה, חזון שלם; ואין שלם, נאם אדני יהוה. {פ}

יז ואתה בן-אדם, שים פניך אל-בנות עמך, המתנבאות, מלבהן; והנבא, עליהן. יח ואמרת כה-אמר אדני יהוה, הוי למתפרות כסתות על כל-אצילי ידי ועשות המספחות על-ראש כל-קומה--לצודד נפשות; הנפשות תצודדנה לעמי, ונפשות לכנה תחיינה. יט ותחללנה אתי אל-עמי, בשעלי שערים ובפתותי לחם, להמית נפשות אשר לא-תמותנה, ולחיות נפשות אשר לא-תחיינה: בכזבכם--לעמי, שמעי כזב. {ס}

כ לכן כה-אמר אדני יהוה, הנני אל-כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את-הנפשות לפרחות, וקרעתי אתם, מעל זרועתיכם; ושלחתי, את-הנפשות, אשר אתם מצדדות את-נפשים, לפרחת. כא וקרעתי את-מספחתיכם, והצלתי את-עמי מידכן, ולא-יהיו עוד בידכן, למצודה; וידעתן, כי-אני יהוה. כב יען הכאות לב-צדיק שקר, ואני לא הכאבתיו, ולחזק ידי רשע, לבלתי-שוב מדרכו הרע להחיתו. כג לכן, שוא לא תחזינה, וקסם, לא-תקסמנה עוד; והצלתי את-עמי מידכן, וידעתן כי-אני יהוה.