תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יח

א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב מה-לכם, אתם משלים את-המשל הזה, על-אדמת ישראל, לאמר: אבות יאכלו בסר, ושני הבנים תקהינה. ג חי-אני, נאם אדני יהוה: אם-יהיה לכם עוד, משל המשל הזה--בישראל. ד הן כל-הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי-הנה: הנפש החטאת, היא תמות. ה ואיש, כי-יהיה צדיק; ועשה משפט, וצדקה. ו אל-ההרים, לא אכל, ועיניו לא נשא, אל-גלולי בית ישראל; ואת-אשת רעהו לא טמא, ואל-אשה נדה לא יקרב. ז ואיש, לא יונה--חבלתו חוב ישיב, גזלה לא יגזל; לחמו לרעב יתן, ועירם יכסה-בגד. ח בנשך לא-יתן, ותרבית לא יקח--מעול, ישיב ידו; משפט אמת יעשה, בין איש לאיש. ט בחקותי יהלך ומשפטי שמר, לעשות אמת: צדיק הוא חיה יחיה, נאם אדני יהוה. י והוליד בן-פריץ, שפך דם; ועשה אח, מאחד מאלה. יא והוא, את-כל-אלה לא עשה--כי גם אל-ההרים אכל, ואת-אשת רעהו טמא. יב עני ואביון, הונה--גזלות גזל, חבל לא ישיב; ואל-הגלולים נשא עיניו, תועבה עשה. יג בנשך נתן ותרבית לקח, וחי: לא יחיה, את כל-התועבות האלה עשה--מות יומת, דמיו בו יהיה. יד והנה, הוליד בן, וירא, את-כל-חטאת אביו אשר עשה; ויראה, ולא יעשה כהן. טו על-ההרים, לא אכל, ועיניו לא נשא, אל-גלולי בית ישראל; את-אשת רעהו, לא טמא. טז ואיש, לא הונה--חבל לא חבל, וגזלה לא גזל; לחמו לרעב נתן, וערום כסה-בגד. יז מעני השיב ידו, נשך ותרבית לא לקח--משפטי עשה, בחקותי הלך: הוא, לא ימות בעון אביו--חיה יחיה. יח אביו כי-עשק עשק, גזל גזל אח, ואשר לא-טוב עשה, בתוך עמיו; והנה-מת, בעונו. יט ואמרתם, מדע לא-נשא הבן בעון האב; והבן משפט וצדקה עשה, את כל-חקותי שמר ויעשה אתם--חיה יחיה. כ הנפש החטאת, היא תמות: בן לא-ישא בעון האב, ואב לא ישא בעון הבן--צדקת הצדיק עליו תהיה, ורשעת רשע הרשע עליו תהיה. {ס}

כא והרשע, כי ישוב מכל-חטאתו אשר עשה, ושמר את-כל-חקותי, ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה, לא ימות. כב כל-פשעיו אשר עשה, לא יזכרו לו: בצדקתו אשר-עשה, יחיה. כג החפץ אחפץ מות רשע, נאם אדני יהוה: הלוא בשובו מדרכיו, וחיה. {ס}

כד ובשוב צדיק מצדקתו, ועשה עול, ככל התועבות אשר-עשה הרשע יעשה, וחי--כל-צדקתו אשר-עשה לא תזכרנה, במעלו אשר-מעל ובחטאתו אשר-חטא בם ימות. כה ואמרתם, לא יתכן דרך אדני: שמעו-נא, בית ישראל, הדרכי לא יתכן, הלא דרכיכם לא יתכנו. כו בשוב-צדיק מצדקתו ועשה עול, ומת עליהם: בעולו אשר-עשה, ימות. {ס}

כז ובשוב רשע, מרשעתו אשר עשה, ויעש משפט, וצדקה--הוא, את-נפשו יחיה. כח ויראה וישוב וישב, מכל-פשעיו אשר עשה--חיו יחיה, לא ימות. כט ואמרו בית ישראל, לא יתכן דרך אדני: הדרכי לא יתכנו, בית ישראל--הלא דרכיכם, לא יתכן. ל לכן איש כדרכיו אשפט אתכם, בית ישראל--נאם, אדני יהוה: שובו והשיבו מכל-פשעיכם, ולא-יהיה לכם למכשול עון. לא השליכו מעליכם, את-כל-פשעיכם אשר פשעתם בם, ועשו לכם לב חדש, ורוח חדשה; ולמה תמתו, בית ישראל. לב כי לא אחפץ במות המת, נאם אדני יהוה: והשיבו, וחיו. {פ}