תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק כו

א ויהי בעשתי-עשרה שנה, באחד לחדש, היה דבר-יהוה, אלי לאמר. ב בן-אדם, יען אשר-אמרה צר על-ירושלם האח--נשברה דלתות העמים, נסבה אלי: אמלאה, החרבה. ג לכן, כה אמר אדני יהוה, הנני עליך, צר; והעליתי עליך גוים רבים, כהעלות הים לגליו. ד ושחתו חמות צר, והרסו מגדליה, וסחיתי עפרה, ממנה; ונתתי אותה, לצחיח סלע. ה משטח חרמים תהיה, בתוך הים--כי אני דברתי, נאם אדני יהוה; והיתה לבז, לגוים. ו ובנותיה אשר בשדה, בחרב תהרגנה; וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

ז כי כה אמר, אדני יהוה, הנני מביא אל-צר נבוכדראצר מלך-בבל מצפון, מלך מלכים--בסוס וברכב ובפרשים, וקהל ועם-רב. ח בנותיך בשדה, בחרב יהרג; ונתן עליך דיק, ושפך עליך סללה, והקים עליך, צנה. ט ומחי קבלו, יתן בחמותיך; ומגדלתיך--יתץ, בחרבותיו. י משפעת סוסיו, יכסך אבקם; מקול פרש וגלגל ורכב, תרעשנה חומותיך, בבאו בשעריך, כמבואי עיר מבקעה. יא בפרסות סוסיו, ירמס את-כל-חוצותיך; עמך בחרב יהרג, ומצבות עזך לארץ תרד. יב ושללו חילך, ובזזו רכלתך, והרסו חומותיך, ובתי חמדתך יתצו; ואבניך ועציך ועפרך, בתוך מים ישימו. יג והשבתי, המון שיריך; וקול כנוריך, לא ישמע עוד. יד ונתתיך לצחיח סלע, משטח חרמים תהיה--לא תבנה, עוד: כי אני יהוה דברתי, נאם אדני יהוה. {ס}

טו כה אמר אדני יהוה, לצור: הלא מקול מפלתך, באנק חלל בהרג הרג בתוכך, ירעשו, האיים. טז וירדו מעל כסאותם, כל נשיאי הים, והסירו את-מעיליהם, ואת-בגדי רקמתם יפשטו; חרדות ילבשו, על-הארץ ישבו, וחרדו לרגעים, ושממו עליך. יז ונשאו עליך קינה, ואמרו לך, איך אבדת, נושבת מימים: העיר ההללה, אשר היתה חזקה בים היא וישביה, אשר-נתנו חתיתם, לכל-יושביה. יח עתה יחרדו האין, יום מפלתך; ונבהלו האיים אשר-בים, מצאתך. {ס}

יט כי כה אמר, אדני יהוה, בתתי אתך עיר נחרבת, כערים אשר לא-נושבו; בהעלות עליך את-תהום, וכסוך המים הרבים. כ והורדתיך את-יורדי בור אל-עם עולם, והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את-יורדי בור--למען, לא תשבי; ונתתי צבי, בארץ חיים. כא בלהות אתנך, ואינך; ותבקשי, ולא-תמצאי עוד לעולם--נאם, אדני יהוה. {פ}