תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק יג
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן־אָדָם, הִנָּבֵא אֶל־נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים; וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם, שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה.
ג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי עַל־הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים, אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם, וּלְבִלְתִּי רָאוּ.
ד כְּשֻׁעָלִים, בָּחֳרָבוֹת--נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ.
ה לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת, וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה, בְּיוֹם יְהוָה.
ו חָזוּ שָׁוְא, וְקֶסֶם כָּזָב--הָאֹמְרִים נְאֻם־יְהוָה, וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם; וְיִחֲלוּ, לְקַיֵּם דָּבָר.
ז הֲלוֹא מַחֲזֵה־שָׁוְא חֲזִיתֶם, וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם; וְאֹמְרִים, נְאֻם־יְהוָה, וַאֲנִי, לֹא דִבַּרְתִּי. {ס}
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא, וַחֲזִיתֶם כָּזָב--לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ט וְהָיְתָה יָדִי, אֶל־הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב, בְּסוֹד עַמִּי לֹא־יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית־יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה.
י יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת־עַמִּי, לֵאמֹר שָׁלוֹם--וְאֵין שָׁלוֹם; וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ, וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל.
יא אֱמֹר אֶל־טָחֵי תָפֵל, וְיִפֹּל; הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה, וְרוּחַ סְעָרוֹת, תְּבַקֵּעַ.
יב וְהִנֵּה, נָפַל הַקִּיר: הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם, אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם. {ס}
יג לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וּבִקַּעְתִּי רוּחַ־סְעָרוֹת, בַּחֲמָתִי; וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה.
יד וְהָרַסְתִּי אֶת־הַקִּיר אֲשֶׁר־טַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל־הָאָרֶץ--וְנִגְלָה יְסֹדוֹ; וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה.
טו וְכִלֵּיתִי אֶת־חֲמָתִי בַּקִּיר, וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל; וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר, וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ.
טז נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּבְּאִים אֶל־יְרוּשָׁלִַם, וְהַחֹזִים לָהּ, חֲזוֹן שָׁלֹם; וְאֵין שָׁלֹם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יז וְאַתָּה בֶן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־בְּנוֹת עַמְּךָ, הַמִּתְנַבְּאוֹת, מִלִּבְּהֶן; וְהִנָּבֵא, עֲלֵיהֶן.
יח וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל־אַצִּילֵי יָדַי וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת עַל־רֹאשׁ כָּל־קוֹמָה--לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת; הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי, וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה.
יט וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל־עַמִּי, בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם, לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־תִחְיֶינָה: בְּכַזֶּבְכֶם--לְעַמִּי, שֹׁמְעֵי כָזָב. {ס}
כ לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֶל־כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת־הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת, וְקָרַעְתִּי אֹתָם, מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי, אֶת־הַנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת־נְפָשִׁים, לְפֹרְחֹת.
כא וְקָרַעְתִּי אֶת־מִסְפְּחֹתֵיכֶם, וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וְלֹא־יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן, לִמְצוּדָה; וִידַעְתֶּן, כִּי־אֲנִי יְהוָה.
כב יַעַן הַכְאוֹת לֵב־צַדִּיק שֶׁקֶר, וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו, וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע, לְבִלְתִּי־שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ.
כג לָכֵן, שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה, וְקֶסֶם, לֹא־תִקְסַמְנָה עוֹד; וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יְהוָה.