תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ז
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב וְאַתָּה בֶן־אָדָם, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל--קֵץ: בָּא הַקֵּץ, עַל־ארבעת אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.
ג עַתָּה, הַקֵּץ עָלַיִךְ, וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ, וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ; וְנָתַתִּי עָלַיִךְ, אֵת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ.
ד וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ, וְלֹא אֶחְמוֹל: כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן, וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ, וִידַעְתֶּם, כִּי־אֲנִי יְהוָה. {פ}
ה כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה: רָעָה אַחַת רָעָה, הִנֵּה בָאָה.
ו קֵץ בָּא, בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ; הִנֵּה, בָּאָה.
ז בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; בָּא הָעֵת, קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה--וְלֹא־הֵד הָרִים.
ח עַתָּה מִקָּרוֹב, אֶשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ, וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ, וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ; וְנָתַתִּי עָלַיִךְ, אֵת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ.
ט וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי, וְלֹא אֶחְמוֹל: כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן, וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ, וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה.
י הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה: יָצְאָה, הַצְּפִרָה--צָץ הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן.
יא הֶחָמָס קָם, לְמַטֵּה־רֶשַׁע; לֹא־מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם, וְלֹא מֶהֱמֵהֶם--וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם.
יב בָּא הָעֵת, הִגִּיעַ הַיּוֹם--הַקּוֹנֶה אַל־יִשְׂמָח, וְהַמֹּכֵר אַל־יִתְאַבָּל: כִּי חָרוֹן, אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ.
יג כִּי הַמֹּכֵר, אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב, וְעוֹד בַּחַיִּים, חַיָּתָם: כִּי־חָזוֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב, וְאִישׁ בַּעֲוֺנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ.
יד תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל, וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה: כִּי חֲרוֹנִי, אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ.
טו הַחֶרֶב בַּחוּץ, וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת: אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּחֶרֶב יָמוּת, וַאֲשֶׁר בָּעִיר, רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ.
טז וּפָלְטוּ, פְּלִיטֵיהֶם, וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם, הֹמוֹת--אִישׁ, בַּעֲוֺנוֹ.
יז כָּל־הַיָּדַיִם, תִּרְפֶּינָה; וְכָל־בִּרְכַּיִם, תֵּלַכְנָה מָּיִם.
יח וְחָגְרוּ שַׂקִּים, וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת; וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה, וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה.
יט כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ, וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה--כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת יְהוָה, נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ: כִּי־מִכְשׁוֹל עֲוֺנָם, הָיָה.
כ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ, וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ; עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם, לְנִדָּה.
כא וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז, וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל; וחללוה וְחִלְּלוּהוּ.
כב וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי; וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ. {פ}
כג עֲשֵׂה, הָרַתּוֹק: כִּי הָאָרֶץ, מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים, וְהָעִיר, מָלְאָה חָמָס.
כד וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם, וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם; וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים, וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם.
כה קְפָדָה־בָא; וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם, וָאָיִן.
כו הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבוֹא, וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה; וּבִקְשׁוּ חָזוֹן, מִנָּבִיא--וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן, וְעֵצָה מִזְּקֵנִים.
כז הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל, וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה, וִידֵי עַם־הָאָרֶץ, תִּבָּהַלְנָה; מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם, וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם, וְיָדְעוּ, כִּי־אֲנִי יְהוָה. {פ}