תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ג
האזנה לפרק זה
א וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן־אָדָם, אֵת אֲשֶׁר־תִּמְצָא אֱכוֹל: אֱכוֹל אֶת־הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ב וָאֶפְתַּח, אֶת־פִּי; וַיַּאֲכִילֵנִי, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת.
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק. {פ}
ד וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן־אָדָם, לֶךְ־בֹּא אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי, אֲלֵיהֶם.
ה כִּי לֹא אֶל־עַם עִמְקֵי שָׂפָה, וְכִבְדֵי לָשׁוֹן--אַתָּה שָׁלוּחַ: אֶל־בֵּית, יִשְׂרָאֵל.
ו לֹא אֶל־עַמִּים רַבִּים, עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן, אֲשֶׁר לֹא־תִשְׁמַע, דִּבְרֵיהֶם; אִם־לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ, הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ.
ז וּבֵית יִשְׂרָאֵל, לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ--כִּי־אֵינָם אֹבִים, לִשְׁמֹעַ אֵלָי: כִּי כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִזְקֵי־מֵצַח וּקְשֵׁי־לֵב הֵמָּה.
ח הִנֵּה נָתַתִּי אֶת־פָּנֶיךָ חֲזָקִים, לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם; וְאֶת־מִצְחֲךָ חָזָק, לְעֻמַּת מִצְחָם.
ט כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר, נָתַתִּי מִצְחֶךָ: לֹא־תִירָא אוֹתָם וְלֹא־תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. {פ}
י וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן־אָדָם--אֶת־כָּל־דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע.
יא וְלֵךְ בֹּא אֶל־הַגּוֹלָה, אֶל־בְּנֵי עַמֶּךָ, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: אִם־יִשְׁמְעוּ, וְאִם־יֶחְדָּלוּ.
יב וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ--וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי, קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהוָה, מִמְּקוֹמוֹ.
יג וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ, וְקוֹל הָאוֹפַנִּים, לְעֻמָּתָם; וְקוֹל, רַעַשׁ גָּדוֹל.
יד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתִּקָּחֵנִי; וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי, וְיַד־יְהוָה עָלַי חָזָקָה.
טו וָאָבוֹא אֶל־הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל־נְהַר־כְּבָר, ואשר וָאֵשֵׁב--הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם.
טז וַיְהִי, מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים; {פ}
וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יז בֶּן־אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי.
יח בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת, וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה, לְחַיֹּתוֹ--הוּא רָשָׁע בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
יט וְאַתָּה, כִּי־הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא־שָׁב מֵרִשְׁעוֹ, וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה--הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת־נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ.
כ וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת: כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
כא וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק, לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק--וְהוּא לֹא־חָטָא: חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת־נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. {פ}
כב וַתְּהִי עָלַי שָׁם, יַד־יְהוָה; וַיֹּאמֶר אֵלַי, קוּם צֵא אֶל־הַבִּקְעָה, וְשָׁם, אֲדַבֵּר אוֹתָךְ.
כג וָאָקוּם, וָאֵצֵא אֶל־הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה־שָׁם כְּבוֹד־יְהוָה עֹמֵד, כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל־נְהַר־כְּבָר; וָאֶפֹּל, עַל־פָּנָי.
כד וַתָּבֹא־בִי רוּחַ, וַתַּעֲמִדֵנִי עַל־רַגְלָי; וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ.
כה וְאַתָּה בֶן־אָדָם, הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים, וַאֲסָרוּךָ, בָּהֶם; וְלֹא תֵצֵא, בְּתוֹכָם.
כו וּלְשׁוֹנְךָ, אַדְבִּיק אֶל־חִכֶּךָ, וְנֶאֱלַמְתָּ, וְלֹא־תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ: כִּי בֵּית מְרִי, הֵמָּה.
כז וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ, אֶפְתַּח אֶת־פִּיךָ, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. {פ}