תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק ג
האזנה לפרק זה
א וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, אֵת אֲשֶׁר-תִּמְצָא אֱכוֹל: אֱכוֹל אֶת-הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ב וָאֶפְתַּח, אֶת-פִּי; וַיַּאֲכִילֵנִי, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת.
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק. {פ}
ד וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן-אָדָם, לֶךְ-בֹּא אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי, אֲלֵיהֶם.
ה כִּי לֹא אֶל-עַם עִמְקֵי שָׂפָה, וְכִבְדֵי לָשׁוֹן--אַתָּה שָׁלוּחַ: אֶל-בֵּית, יִשְׂרָאֵל.
ו לֹא אֶל-עַמִּים רַבִּים, עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע, דִּבְרֵיהֶם; אִם-לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ, הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ.
ז וּבֵית יִשְׂרָאֵל, לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ--כִּי-אֵינָם אֹבִים, לִשְׁמֹעַ אֵלָי: כִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִזְקֵי-מֵצַח וּקְשֵׁי-לֵב הֵמָּה.
ח הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-פָּנֶיךָ חֲזָקִים, לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם; וְאֶת-מִצְחֲךָ חָזָק, לְעֻמַּת מִצְחָם.
ט כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר, נָתַתִּי מִצְחֶךָ: לֹא-תִירָא אוֹתָם וְלֹא-תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. {פ}
י וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן-אָדָם--אֶת-כָּל-דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע.
יא וְלֵךְ בֹּא אֶל-הַגּוֹלָה, אֶל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: אִם-יִשְׁמְעוּ, וְאִם-יֶחְדָּלוּ.
יב וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ--וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי, קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד-יְהוָה, מִמְּקוֹמוֹ.
יג וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ, וְקוֹל הָאוֹפַנִּים, לְעֻמָּתָם; וְקוֹל, רַעַשׁ גָּדוֹל.
יד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתִּקָּחֵנִי; וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי, וְיַד-יְהוָה עָלַי חָזָקָה.
טו וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר וָאֵשֵׁב--הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם.
טז וַיְהִי, מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים; {פ}
וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
יז בֶּן-אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי.
יח בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת, וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה, לְחַיֹּתוֹ--הוּא רָשָׁע בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
יט וְאַתָּה, כִּי-הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא-שָׁב מֵרִשְׁעוֹ, וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה--הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ.
כ וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת: כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
כא וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק, לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק--וְהוּא לֹא-חָטָא: חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. {פ}
כב וַתְּהִי עָלַי שָׁם, יַד-יְהוָה; וַיֹּאמֶר אֵלַי, קוּם צֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְשָׁם, אֲדַבֵּר אוֹתָךְ.
כג וָאָקוּם, וָאֵצֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה-שָׁם כְּבוֹד-יְהוָה עֹמֵד, כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל-נְהַר-כְּבָר; וָאֶפֹּל, עַל-פָּנָי.
כד וַתָּבֹא-בִי רוּחַ, וַתַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי; וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ.
כה וְאַתָּה בֶן-אָדָם, הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים, וַאֲסָרוּךָ, בָּהֶם; וְלֹא תֵצֵא, בְּתוֹכָם.
כו וּלְשׁוֹנְךָ, אַדְבִּיק אֶל-חִכֶּךָ, וְנֶאֱלַמְתָּ, וְלֹא-תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ: כִּי בֵּית מְרִי, הֵמָּה.
כז וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ, אֶפְתַּח אֶת-פִּיךָ, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. {פ}