תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק יא
האזנה לפרק זה
א וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ, וַתָּבֵא אֹתִי אֶל־שַׁעַר בֵּית־יְהוָה הַקַּדְמוֹנִי הַפּוֹנֶה קָדִימָה, וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת־יַאֲזַנְיָה בֶן־עַזֻּר, וְאֶת־פְּלַטְיָהוּ בֶן־בְּנָיָהוּ--שָׂרֵי הָעָם. {פ}
ב וַיֹּאמֶר, אֵלָי: בֶּן־אָדָם--אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַחֹשְׁבִים אָוֶן וְהַיֹּעֲצִים עֲצַת־רָע, בָּעִיר הַזֹּאת.
ג הָאֹמְרִים, לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים; הִיא הַסִּיר, וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר. {ס}
ד לָכֵן, הִנָּבֵא עֲלֵיהֶם: הִנָּבֵא, בֶּן־אָדָם.
ה וַתִּפֹּל עָלַי, רוּחַ יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי אֱמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה, כֵּן אֲמַרְתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל; וּמַעֲלוֹת רוּחֲכֶם, אֲנִי יְדַעְתִּיהָ.
ו הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם, בָּעִיר הַזֹּאת; וּמִלֵּאתֶם חוּצֹתֶיהָ, חָלָל. {פ}
ז לָכֵן, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ, הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא הַסִּיר; וְאֶתְכֶם, הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ.
ח חֶרֶב, יְרֵאתֶם; וְחֶרֶב אָבִיא עֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
ט וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתּוֹכָהּ, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם בְּיַד־זָרִים; וְעָשִׂיתִי בָכֶם, שְׁפָטִים.
י בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ, עַל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי־אֲנִי יְהוָה.
יא הִיא, לֹא־תִהְיֶה לָכֶם לְסִיר, וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְתוֹכָהּ, לְבָשָׂר; אֶל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם.
יב וִידַעְתֶּם, כִּי־אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר בְּחֻקַּי לֹא הֲלַכְתֶּם, וּמִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם.
יג וַיְהִי, כְּהִנָּבְאִי, וּפְלַטְיָהוּ בֶן־בְּנָיָה, מֵת; וָאֶפֹּל עַל־פָּנַי וָאֶזְעַק קוֹל־גָּדוֹל, וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה--כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. {פ}
יד וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
טו בֶּן־אָדָם, אַחֶיךָ אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֶךָ, וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה: אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, רַחֲקוּ מֵעַל יְהוָה--לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ, לְמוֹרָשָׁה. {ס}
טז לָכֵן אֱמֹר, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם, וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת; וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם. {ס}
יז לָכֵן אֱמֹר, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים, וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם; וְנָתַתִּי לָכֶם, אֶת־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
יח וּבָאוּ־שָׁמָּה; וְהֵסִירוּ אֶת־כָּל־שִׁקּוּצֶיהָ, וְאֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֶיהָ--מִמֶּנָּה.
יט וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשָׂרָם, וְנָתַתִּי לָהֶם, לֵב בָּשָׂר.
כ לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ, וְאֶת־מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם; וְהָיוּ־לִי לְעָם--וַאֲנִי, אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים.
כא וְאֶל־לֵב שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם, לִבָּם הֹלֵךְ--דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
כב וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת־כַּנְפֵיהֶם, וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם; וּכְבוֹד אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, מִלְמָעְלָה.
כג וַיַּעַל כְּבוֹד יְהוָה, מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר; וַיַּעֲמֹד, עַל־הָהָר, אֲשֶׁר, מִקֶּדֶם לָעִיר.
כד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתְּבִאֵנִי כַשְׂדִּימָה אֶל־הַגּוֹלָה, בַּמַּרְאֶה, בְּרוּחַ אֱלֹהִים; וַיַּעַל, מֵעָלַי, הַמַּרְאֶה, אֲשֶׁר רָאִיתִי.
כה וָאֲדַבֵּר, אֶל־הַגּוֹלָה, אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה, אֲשֶׁר הֶרְאָנִי. {פ}