תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כז

א ויהי כי-זקן יצחק, ותכהין עיניו מראת; ויקרא את-עשו בנו הגדל, ויאמר אליו בני, ויאמר אליו, הנני. ב ויאמר, הנה-נא זקנתי; לא ידעתי, יום מותי. ג ועתה שא-נא כליך, תליך וקשתך; וצא, השדה, וצודה לי, צידה ציד. ד ועשה-לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי--ואכלה: בעבור תברכך נפשי, בטרם אמות. ה ורבקה שמעת--בדבר יצחק, אל-עשו בנו; וילך עשו השדה, לצוד ציד להביא. ו ורבקה, אמרה, אל-יעקב בנה, לאמר: הנה שמעתי את-אביך, מדבר אל-עשו אחיך לאמר. ז הביאה לי ציד ועשה-לי מטעמים, ואכלה; ואברככה לפני יהוה, לפני מותי. ח ועתה בני, שמע בקלי--לאשר אני, מצוה אתך. ט לך-נא, אל-הצאן, וקח-לי משם שני גדיי עזים, טבים; ואעשה אתם מטעמים לאביך, כאשר אהב. י והבאת לאביך, ואכל, בעבר אשר יברכך, לפני מותו. יא ויאמר יעקב, אל-רבקה אמו: הן עשו אחי איש שער, ואנכי איש חלק. יב אולי ימשני אבי, והייתי בעיניו כמתעתע; והבאתי עלי קללה, ולא ברכה. יג ותאמר לו אמו, עלי קללתך בני; אך שמע בקלי, ולך קח-לי. יד וילך, ויקח, ויבא, לאמו; ותעש אמו מטעמים, כאשר אהב אביו. טו ותקח רבקה את-בגדי עשו בנה הגדל, החמדת, אשר אתה, בבית; ותלבש את-יעקב, בנה הקטן. טז ואת, ערת גדיי העזים, הלבישה, על-ידיו--ועל, חלקת צואריו. יז ותתן את-המטעמים ואת-הלחם, אשר עשתה, ביד, יעקב בנה. יח ויבא אל-אביו, ויאמר אבי; ויאמר הנני, מי אתה בני. יט ויאמר יעקב אל-אביו, אנכי עשו בכרך--עשיתי, כאשר דברת אלי; קום-נא שבה, ואכלה מצידי--בעבור, תברכני נפשך. כ ויאמר יצחק אל-בנו, מה-זה מהרת למצא בני; ויאמר, כי הקרה יהוה אלהיך לפני. כא ויאמר יצחק אל-יעקב, גשה-נא ואמשך בני: האתה זה בני עשו, אם-לא. כב ויגש יעקב אל-יצחק אביו, וימשהו; ויאמר, הקל קול יעקב, והידים, ידי עשו. כג ולא הכירו--כי-היו ידיו כידי עשו אחיו, שערת; ויברכהו. כד ויאמר, אתה זה בני עשו; ויאמר, אני. כה ויאמר, הגשה לי ואכלה מציד בני--למען תברכך, נפשי; ויגש-לו, ויאכל, ויבא לו יין, וישת. כו ויאמר אליו, יצחק אביו: גשה-נא ושקה-לי, בני. כז ויגש, וישק-לו, וירח את-ריח בגדיו, ויברכהו; ויאמר, ראה ריח בני, כריח שדה, אשר ברכו יהוה. כח ויתן-לך, האלהים, מטל השמים, ומשמני הארץ--ורב דגן, ותירש. כט יעבדוך עמים, וישתחו וישתחוו לך לאמים--הוה גביר לאחיך, וישתחוו לך בני אמך; ארריך ארור, ומברכיך ברוך. ל ויהי, כאשר כלה יצחק לברך את-יעקב, ויהי אך יצא יצא יעקב, מאת פני יצחק אביו; ועשו אחיו, בא מצידו. לא ויעש גם-הוא מטעמים, ויבא לאביו; ויאמר לאביו, יקם אבי ויאכל מציד בנו--בעבר, תברכני נפשך. לב ויאמר לו יצחק אביו, מי-אתה; ויאמר, אני בנך בכרך עשו. לג ויחרד יצחק חרדה, גדלה עד-מאד, ויאמר מי-אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא, ואברכהו; גם-ברוך, יהיה. לד כשמע עשו, את-דברי אביו, ויצעק צעקה, גדלה ומרה עד-מאד; ויאמר לאביו, ברכני גם-אני אבי. לה ויאמר, בא אחיך במרמה; ויקח, ברכתך. לו ויאמר הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמים--את-בכרתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי; ויאמר, הלא-אצלת לי ברכה. לז ויען יצחק ויאמר לעשו, הן גביר שמתיו לך ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדים, ודגן ותירש, סמכתיו; ולכה אפוא, מה אעשה בני. לח ויאמר עשו אל-אביו, הברכה אחת הוא-לך אבי--ברכני גם-אני, אבי; וישא עשו קלו, ויבך. לט ויען יצחק אביו, ויאמר אליו: הנה משמני הארץ, יהיה מושבך, ומטל השמים, מעל. מ ועל-חרבך תחיה, ואת-אחיך תעבד; והיה כאשר תריד, ופרקת עלו מעל צוארך. מא וישטם עשו, את-יעקב, על-הברכה, אשר ברכו אביו; ויאמר עשו בלבו, יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה, את-יעקב אחי. מב ויגד לרבקה, את-דברי עשו בנה הגדל; ותשלח ותקרא ליעקב, בנה הקטן, ותאמר אליו, הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך. מג ועתה בני, שמע בקלי; וקום ברח-לך אל-לבן אחי, חרנה. מד וישבת עמו, ימים אחדים--עד אשר-תשוב, חמת אחיך. מה עד-שוב אף-אחיך ממך, ושכח את אשר-עשית לו, ושלחתי, ולקחתיך משם; למה אשכל גם-שניכם, יום אחד. מו ותאמר רבקה, אל-יצחק, קצתי בחיי, מפני בנות חת; אם-לקח יעקב אשה מבנות-חת כאלה, מבנות הארץ--למה לי, חיים.