תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כה

א ויסף אברהם ויקח אשה, ושמה קטורה. ב ותלד לו, את-זמרן ואת-יקשן, ואת-מדן, ואת-מדין--ואת-ישבק, ואת-שוח. ג ויקשן ילד, את-שבא ואת-דדן; ובני דדן, היו אשורם ולטושם ולאמים. ד ובני מדין, עיפה ועפר וחנך, ואבידע, ואלדעה; כל-אלה, בני קטורה. ה ויתן אברהם את-כל-אשר-לו, ליצחק. ו ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנת; וישלחם מעל יצחק בנו, בעודנו חי, קדמה, אל-ארץ קדם. ז ואלה, ימי שני-חיי אברהם--אשר-חי: מאת שנה ושבעים שנה, וחמש שנים. ח ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה, זקן ושבע; ויאסף, אל-עמיו. ט ויקברו אתו יצחק וישמעאל, בניו, אל-מערת, המכפלה: אל-שדה עפרן בן-צחר, החתי, אשר, על-פני ממרא. י השדה אשר-קנה אברהם, מאת בני-חת--שמה קבר אברהם, ושרה אשתו. יא ויהי, אחרי מות אברהם, ויברך אלהים, את-יצחק בנו; וישב יצחק, עם-באר לחי ראי. {פ}

יב ואלה תלדת ישמעאל, בן-אברהם: אשר ילדה הגר המצרית, שפחת שרה--לאברהם. יג ואלה, שמות בני ישמעאל, בשמתם, לתולדתם: בכר ישמעאל נבית, וקדר ואדבאל ומבשם. יד ומשמע ודומה, ומשא. טו חדד ותימא, יטור נפיש וקדמה. טז אלה הם בני ישמעאל, ואלה שמתם, בחצריהם, ובטירתם--שנים-עשר נשיאם, לאמתם. יז ואלה, שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלשים שנה, ושבע שנים; ויגוע וימת, ויאסף אל-עמיו. יח וישכנו מחוילה עד-שור, אשר על-פני מצרים, באכה, אשורה; על-פני כל-אחיו, נפל. {פ}

יט ואלה תולדת יצחק, בן-אברהם: אברהם, הוליד את-יצחק. כ ויהי יצחק, בן-ארבעים שנה, בקחתו את-רבקה בת-בתואל הארמי, מפדן ארם--אחות לבן הארמי, לו לאשה. כא ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו, כי עקרה הוא; ויעתר לו יהוה, ותהר רבקה אשתו. כב ויתרצצו הבנים, בקרבה, ותאמר אם-כן, למה זה אנכי; ותלך, לדרש את-יהוה. כג ויאמר יהוה לה, שני גיים גוים בבטנך, ושני לאמים, ממעיך יפרדו; ולאם מלאם יאמץ, ורב יעבד צעיר. כד וימלאו ימיה, ללדת; והנה תומם, בבטנה. כה ויצא הראשון אדמוני, כלו כאדרת שער; ויקראו שמו, עשו. כו ואחרי-כן יצא אחיו, וידו אחזת בעקב עשו, ויקרא שמו, יעקב; ויצחק בן-ששים שנה, בלדת אתם. כז ויגדלו, הנערים, ויהי עשו איש ידע ציד, איש שדה; ויעקב איש תם, ישב אהלים. כח ויאהב יצחק את-עשו, כי-ציד בפיו; ורבקה, אהבת את-יעקב. כט ויזד יעקב, נזיד; ויבא עשו מן-השדה, והוא עיף. ל ויאמר עשו אל-יעקב, הלעיטני נא מן-האדם האדם הזה--כי עיף, אנכי; על-כן קרא-שמו, אדום. לא ויאמר, יעקב: מכרה כיום את-בכרתך, לי. לב ויאמר עשו, הנה אנכי הולך למות; ולמה-זה לי, בכרה. לג ויאמר יעקב, השבעה לי כיום, וישבע, לו; וימכר את-בכרתו, ליעקב. לד ויעקב נתן לעשו, לחם ונזיד עדשים, ויאכל וישת, ויקם וילך; ויבז עשו, את-הבכרה. {פ}