תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק יג

א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל-אשר-לו, ולוט עמו--הנגבה. ב ואברם, כבד מאד, במקנה, בכסף ובזהב. ג וילך, למסעיו, מנגב, ועד-בית-אל--עד-המקום, אשר-היה שם אהלה בתחלה, בין בית-אל, ובין העי. ד אל-מקום, המזבח, אשר-עשה שם, בראשנה; ויקרא שם אברם, בשם יהוה. ה וגם-ללוט--ההלך, את-אברם: היה צאן-ובקר, ואהלים. ו ולא-נשא אתם הארץ, לשבת יחדו: כי-היה רכושם רב, ולא יכלו לשבת יחדו. ז ויהי-ריב, בין רעי מקנה-אברם, ובין, רעי מקנה-לוט; והכנעני, והפרזי, אז, ישב בארץ. ח ויאמר אברם אל-לוט, אל-נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רעי, ובין רעיך: כי-אנשים אחים, אנחנו. ט הלא כל-הארץ לפניך, הפרד נא מעלי: אם-השמאל ואימנה, ואם-הימין ואשמאילה. י וישא-לוט את-עיניו, וירא את-כל-ככר הירדן, כי כלה, משקה--לפני שחת יהוה, את-סדם ואת-עמרה, כגן-יהוה כארץ מצרים, באכה צער. יא ויבחר-לו לוט, את כל-ככר הירדן, ויסע לוט, מקדם; ויפרדו, איש מעל אחיו. יב אברם, ישב בארץ-כנען; ולוט, ישב בערי הככר, ויאהל, עד-סדם. יג ואנשי סדם, רעים וחטאים, ליהוה, מאד. יד ויהוה אמר אל-אברם, אחרי הפרד-לוט מעמו, שא נא עיניך וראה, מן-המקום אשר-אתה שם--צפנה ונגבה, וקדמה וימה. טו כי את-כל-הארץ אשר-אתה ראה, לך אתננה, ולזרעך, עד-עולם. טז ושמתי את-זרעך, כעפר הארץ: אשר אם-יוכל איש, למנות את-עפר הארץ--גם-זרעך, ימנה. יז קום התהלך בארץ, לארכה ולרחבה: כי לך, אתננה. יח ויאהל אברם, ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון; ויבן-שם מזבח, ליהוה. {פ}