תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כו

א ויהי רעב, בארץ, מלבד הרעב הראשון, אשר היה בימי אברהם; וילך יצחק אל-אבימלך מלך-פלשתים, גררה. ב וירא אליו יהוה, ויאמר אל-תרד מצרימה: שכן בארץ, אשר אמר אליך. ג גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך: כי-לך ולזרעך, אתן את-כל-הארצת האל, והקמתי את-השבעה, אשר נשבעתי לאברהם אביך. ד והרביתי את-זרעך, ככוכבי השמים, ונתתי לזרעך, את כל-הארצת האל; והתברכו בזרעך, כל גויי הארץ. ה עקב, אשר-שמע אברהם בקלי; וישמר, משמרתי, מצותי, חקותי ותורתי. ו וישב יצחק, בגרר. ז וישאלו אנשי המקום, לאשתו, ויאמר, אחתי הוא: כי ירא, לאמר אשתי, פן-יהרגני אנשי המקום על-רבקה, כי-טובת מראה הוא. ח ויהי, כי ארכו-לו שם הימים, וישקף אבימלך מלך פלשתים, בעד החלון; וירא, והנה יצחק מצחק, את, רבקה אשתו. ט ויקרא אבימלך ליצחק, ויאמר אך הנה אשתך הוא, ואיך אמרת, אחתי הוא; ויאמר אליו, יצחק, כי אמרתי, פן-אמות עליה. י ויאמר אבימלך, מה-זאת עשית לנו; כמעט שכב אחד העם, את-אשתך, והבאת עלינו, אשם. יא ויצו אבימלך, את-כל-העם לאמר: הנגע באיש הזה, ובאשתו--מות יומת. יב ויזרע יצחק בארץ ההוא, וימצא בשנה ההוא מאה שערים; ויברכהו, יהוה. יג ויגדל, האיש; וילך הלוך וגדל, עד כי-גדל מאד. יד ויהי-לו מקנה-צאן ומקנה בקר, ועבדה רבה; ויקנאו אתו, פלשתים. טו וכל-הבארת, אשר חפרו עבדי אביו, בימי, אברהם אביו--סתמום פלשתים, וימלאום עפר. טז ויאמר אבימלך, אל-יצחק: לך, מעמנו, כי-עצמת ממנו, מאד. יז וילך משם, יצחק; ויחן בנחל-גרר, וישב שם. יח וישב יצחק ויחפר את-בארת המים, אשר חפרו בימי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים, אחרי מות אברהם; ויקרא להן, שמות, כשמת, אשר-קרא להן אביו. יט ויחפרו עבדי-יצחק, בנחל; וימצאו-שם--באר, מים חיים. כ ויריבו רעי גרר, עם-רעי יצחק לאמר--לנו המים; ויקרא שם-הבאר עשק, כי התעשקו עמו. כא ויחפרו באר אחרת, ויריבו גם-עליה; ויקרא שמה, שטנה. כב ויעתק משם, ויחפר באר אחרת, ולא רבו, עליה; ויקרא שמה, רחבות, ויאמר כי-עתה הרחיב יהוה לנו, ופרינו בארץ. כג ויעל משם, באר שבע. כד וירא אליו יהוה, בלילה ההוא, ויאמר, אנכי אלהי אברהם אביך; אל-תירא, כי-אתך אנכי, וברכתיך והרביתי את-זרעך, בעבור אברהם עבדי. כה ויבן שם מזבח, ויקרא בשם יהוה, ויט-שם, אהלו; ויכרו-שם עבדי-יצחק, באר. כו ואבימלך, הלך אליו מגרר; ואחזת, מרעהו, ופיכל, שר-צבאו. כז ויאמר אלהם יצחק, מדוע באתם אלי; ואתם שנאתם אתי, ותשלחוני מאתכם. כח ויאמרו, ראו ראינו כי-היה יהוה עמך, ונאמר תהי נא אלה בינותינו, בינינו ובינך; ונכרתה ברית, עמך. כט אם-תעשה עמנו רעה, כאשר לא נגענוך, וכאשר עשינו עמך רק-טוב, ונשלחך בשלום; אתה עתה, ברוך יהוה. ל ויעש להם משתה, ויאכלו וישתו. לא וישכימו בבקר, וישבעו איש לאחיו; וישלחם יצחק, וילכו מאתו בשלום. לב ויהי ביום ההוא, ויבאו עבדי יצחק, ויגדו לו, על-אדות הבאר אשר חפרו; ויאמרו לו, מצאנו מים. לג ויקרא אתה, שבעה; על-כן שם-העיר באר שבע, עד היום הזה. {ס}

לד ויהי עשו, בן-ארבעים שנה, ויקח אשה את-יהודית, בת-בארי החתי--ואת-בשמת, בת-אילן החתי. לה ותהיין, מרת רוח, ליצחק, ולרבקה. {ס}