תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ד

א והאדם, ידע את-חוה אשתו; ותהר, ותלד את-קין, ותאמר, קניתי איש את-יהוה. ב ותסף ללדת, את-אחיו את-הבל; ויהי-הבל, רעה צאן, וקין, היה עבד אדמה. ג ויהי, מקץ ימים; ויבא קין מפרי האדמה, מנחה--ליהוה. ד והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו, ומחלבהן; וישע יהוה, אל-הבל ואל-מנחתו. ה ואל-קין ואל-מנחתו, לא שעה; ויחר לקין מאד, ויפלו פניו. ו ויאמר יהוה, אל-קין: למה חרה לך, ולמה נפלו פניך. ז הלוא אם-תיטיב, שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רבץ; ואליך, תשוקתו, ואתה, תמשל-בו. ח ויאמר קין, אל-הבל אחיו; ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו. ט ויאמר יהוה אל-קין, אי הבל אחיך; ויאמר לא ידעתי, השמר אחי אנכי. י ויאמר, מה עשית; קול דמי אחיך, צעקים אלי מן-האדמה. יא ועתה, ארור אתה, מן-האדמה אשר פצתה את-פיה, לקחת את-דמי אחיך מידך. יב כי תעבד את-האדמה, לא-תסף תת-כחה לך; נע ונד, תהיה בארץ. יג ויאמר קין, אל-יהוה: גדול עוני, מנשא. יד הן גרשת אתי היום, מעל פני האדמה, ומפניך, אסתר; והייתי נע ונד, בארץ, והיה כל-מצאי, יהרגני. טו ויאמר לו יהוה, לכן כל-הרג קין, שבעתים, יקם; וישם יהוה לקין אות, לבלתי הכות-אתו כל-מצאו. טז ויצא קין, מלפני יהוה; וישב בארץ-נוד, קדמת-עדן. יז וידע קין את-אשתו, ותהר ותלד את-חנוך; ויהי, בנה עיר, ויקרא שם העיר, כשם בנו חנוך. יח ויולד לחנוך, את-עירד, ועירד, ילד את-מחויאל; ומחייאל, ילד את-מתושאל, ומתושאל, ילד את-למך. יט ויקח-לו למך, שתי נשים: שם האחת עדה, ושם השנית צלה. כ ותלד עדה, את-יבל: הוא היה--אבי, ישב אהל ומקנה. כא ושם אחיו, יובל: הוא היה--אבי, כל-תפש כנור ועוגב. כב וצלה גם-הוא, ילדה את-תובל קין--לטש, כל-חרש נחשת וברזל; ואחות תובל-קין, נעמה. כג ויאמר למך לנשיו, עדה וצלה שמען קולי--נשי למך, האזנה אמרתי: כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחברתי. כד כי שבעתים, יקם-קין; ולמך, שבעים ושבעה. כה וידע אדם עוד, את-אשתו, ותלד בן, ותקרא את-שמו שת: כי שת-לי אלהים, זרע אחר--תחת הבל, כי הרגו קין. כו ולשת גם-הוא ילד-בן, ויקרא את-שמו אנוש; אז הוחל, לקרא בשם יהוה. {ס}