תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק יח

א וירא אליו יהוה, באלני ממרא; והוא ישב פתח-האהל, כחם היום. ב וישא עיניו, וירא, והנה שלשה אנשים, נצבים עליו; וירא, וירץ לקראתם מפתח האהל, וישתחו, ארצה. ג ויאמר: אדני, אם-נא מצאתי חן בעיניך--אל-נא תעבר, מעל עבדך. ד יקח-נא מעט-מים, ורחצו רגליכם; והשענו, תחת העץ. ה ואקחה פת-לחם וסעדו לבכם, אחר תעברו--כי-על-כן עברתם, על-עבדכם; ויאמרו, כן תעשה כאשר דברת. ו וימהר אברהם האהלה, אל-שרה; ויאמר, מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי, ועשי עגות. ז ואל-הבקר, רץ אברהם; ויקח בן-בקר רך וטוב, ויתן אל-הנער, וימהר, לעשות אתו. ח ויקח חמאה וחלב, ובן-הבקר אשר עשה, ויתן, לפניהם; והוא-עמד עליהם תחת העץ, ויאכלו. ט ויאמרו אליו, איה שרה אשתך; ויאמר, הנה באהל. י ויאמר, שוב אשוב אליך כעת חיה, והנה-בן, לשרה אשתך; ושרה שמעת פתח האהל, והוא אחריו. יא ואברהם ושרה זקנים, באים בימים; חדל להיות לשרה, ארח כנשים. יב ותצחק שרה, בקרבה לאמר: אחרי בלתי היתה-לי עדנה, ואדני זקן. יג ויאמר יהוה, אל-אברהם: למה זה צחקה שרה לאמר, האף אמנם אלד--ואני זקנתי. יד היפלא מיהוה, דבר; למועד אשוב אליך, כעת חיה--ולשרה בן. טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי, כי יראה; ויאמר לא, כי צחקת. טז ויקמו משם האנשים, וישקפו על-פני סדם; ואברהם--הלך עמם, לשלחם. יז ויהוה, אמר: המכסה אני מאברהם, אשר אני עשה. יח ואברהם--היו יהיה לגוי גדול, ועצום; ונברכו-בו--כל, גויי הארץ. יט כי ידעתיו, למען אשר יצוה את-בניו ואת-ביתו אחריו, ושמרו דרך יהוה, לעשות צדקה ומשפט--למען, הביא יהוה על-אברהם, את אשר-דבר, עליו. כ ויאמר יהוה, זעקת סדם ועמרה כי-רבה; וחטאתם--כי כבדה, מאד. כא ארדה-נא ואראה, הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה; ואם-לא, אדעה. כב ויפנו משם האנשים, וילכו סדמה; ואברהם--עודנו עמד, לפני יהוה. כג ויגש אברהם, ויאמר: האף תספה, צדיק עם-רשע. כד אולי יש חמשים צדיקם, בתוך העיר; האף תספה ולא-תשא למקום, למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה. כה חללה לך מעשת כדבר הזה, להמית צדיק עם-רשע, והיה כצדיק, כרשע; חללה לך--השפט כל-הארץ, לא יעשה משפט. כו ויאמר יהוה, אם-אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל-המקום, בעבורם. כז ויען אברהם, ויאמר: הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני, ואנכי עפר ואפר. כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם, חמשה--התשחית בחמשה, את-כל-העיר; ויאמר, לא אשחית, אם-אמצא שם, ארבעים וחמשה. כט ויסף עוד לדבר אליו, ויאמר, אולי ימצאון שם, ארבעים; ויאמר לא אעשה, בעבור הארבעים. ל ויאמר אל-נא יחר לאדני, ואדברה--אולי ימצאון שם, שלשים; ויאמר לא אעשה, אם-אמצא שם שלשים. לא ויאמר, הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני--אולי ימצאון שם, עשרים; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרים. לב ויאמר אל-נא יחר לאדני, ואדברה אך-הפעם--אולי ימצאון שם, עשרה; ויאמר לא אשחית, בעבור העשרה. לג וילך יהוה--כאשר כלה, לדבר אל-אברהם; ואברהם, שב למקמו.