תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מד

א ויצו את-אשר על-ביתו, לאמר, מלא את-אמתחת האנשים אכל, כאשר יוכלון שאת; ושים כסף-איש, בפי אמתחתו. ב ואת-גביעי גביע הכסף, תשים בפי אמתחת הקטן, ואת, כסף שברו; ויעש, כדבר יוסף אשר דבר. ג הבקר, אור; והאנשים שלחו, המה וחמריהם. ד הם יצאו את-העיר, לא הרחיקו, ויוסף אמר לאשר על-ביתו, קום רדף אחרי האנשים; והשגתם ואמרת אלהם, למה שלמתם רעה תחת טובה. ה הלוא זה, אשר ישתה אדני בו, והוא, נחש ינחש בו; הרעתם, אשר עשיתם. ו וישגם; וידבר אלהם, את-הדברים האלה. ז ויאמרו אליו--למה ידבר אדני, כדברים האלה; חלילה, לעבדיך, מעשות, כדבר הזה. ח הן כסף, אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך, מארץ כנען; ואיך, נגנב מבית אדניך, כסף, או זהב. ט אשר ימצא אתו מעבדיך, ומת; וגם-אנחנו, נהיה לאדני לעבדים. י ויאמר, גם-עתה כדבריכם כן-הוא: אשר ימצא אתו יהיה-לי עבד, ואתם תהיו נקים. יא וימהרו, ויורדו איש את-אמתחתו--ארצה; ויפתחו, איש אמתחתו. יב ויחפש--בגדול החל, ובקטן כלה; וימצא, הגביע, באמתחת, בנימן. יג ויקרעו, שמלתם; ויעמס איש על-חמרו, וישבו העירה. יד ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף, והוא עודנו שם; ויפלו לפניו, ארצה. טו ויאמר להם יוסף, מה-המעשה הזה אשר עשיתם; הלוא ידעתם, כי-נחש ינחש איש אשר כמני. טז ויאמר יהודה, מה-נאמר לאדני, מה-נדבר, ומה-נצטדק; האלהים, מצא את-עון עבדיך--הננו עבדים לאדני, גם-אנחנו גם אשר-נמצא הגביע בידו. יז ויאמר--חלילה לי, מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה-לי עבד, ואתם, עלו לשלום אל-אביכם. {ס}

יח ויגש אליו יהודה, ויאמר בי אדני, ידבר-נא עבדך דבר באזני אדני, ואל-יחר אפך בעבדך: כי כמוך, כפרעה. יט אדני שאל, את-עבדיו לאמר: היש-לכם אב, או-אח. כ ונאמר, אל-אדני, יש-לנו אב זקן, וילד זקנים קטן; ואחיו מת, ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו. כא ותאמר, אל-עבדיך, הורדהו, אלי; ואשימה עיני, עליו. כב ונאמר, אל-אדני, לא-יוכל הנער, לעזב את-אביו: ועזב את-אביו, ומת. כג ותאמר, אל-עבדיך, אם-לא ירד אחיכם הקטן, אתכם--לא תספון, לראות פני. כד ויהי כי עלינו, אל-עבדך אבי; ונגד-לו--את, דברי אדני. כה ויאמר, אבינו: שבו, שברו-לנו מעט-אכל. כו ונאמר, לא נוכל לרדת: אם-יש אחינו הקטן אתנו, וירדנו--כי-לא נוכל לראות פני האיש, ואחינו הקטן איננו אתנו. כז ויאמר עבדך אבי, אלינו: אתם ידעתם, כי שנים ילדה-לי אשתי. כח ויצא האחד, מאתי, ואמר, אך טרף טרף; ולא ראיתיו, עד-הנה. כט ולקחתם גם-את-זה מעם פני, וקרהו אסון--והורדתם את-שיבתי ברעה, שאלה. ל ועתה, כבאי אל-עבדך אבי, והנער, איננו אתנו; ונפשו, קשורה בנפשו. לא והיה, כראותו כי-אין הנער--ומת; והורידו עבדיך את-שיבת עבדך אבינו, ביגון--שאלה. לב כי עבדך ערב את-הנער, מעם אבי לאמר: אם-לא אביאנו אליך, וחטאתי לאבי כל-הימים. לג ועתה, ישב-נא עבדך תחת הנער--עבד, לאדני; והנער, יעל עם-אחיו. לד כי-איך אעלה אל-אבי, והנער איננו אתי: פן אראה ברע, אשר ימצא את-אבי.