תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מה

א ולא-יכל יוסף להתאפק, לכל הנצבים עליו, ויקרא, הוציאו כל-איש מעלי; ולא-עמד איש אתו, בהתודע יוסף אל-אחיו. ב ויתן את-קלו, בבכי; וישמעו מצרים, וישמע בית פרעה. ג ויאמר יוסף אל-אחיו אני יוסף, העוד אבי חי; ולא-יכלו אחיו לענות אתו, כי נבהלו מפניו. ד ויאמר יוסף אל-אחיו גשו-נא אלי, ויגשו; ויאמר, אני יוסף אחיכם, אשר-מכרתם אתי, מצרימה. ה ועתה אל-תעצבו, ואל-יחר בעיניכם, כי-מכרתם אתי, הנה: כי למחיה, שלחני אלהים לפניכם. ו כי-זה שנתים הרעב, בקרב הארץ; ועוד חמש שנים, אשר אין-חריש וקציר. ז וישלחני אלהים לפניכם, לשום לכם שארית בארץ, ולהחיות לכם, לפליטה גדלה. ח ועתה, לא-אתם שלחתם אתי הנה, כי, האלהים; וישימני לאב לפרעה, ולאדון לכל-ביתו, ומשל, בכל-ארץ מצרים. ט מהרו, ועלו אל-אבי, ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף, שמני אלהים לאדון לכל-מצרים; רדה אלי, אל-תעמד. י וישבת בארץ-גשן, והיית קרוב אלי--אתה, ובניך ובני בניך; וצאנך ובקרך, וכל-אשר-לך. יא וכלכלתי אתך שם, כי-עוד חמש שנים רעב: פן-תורש אתה וביתך, וכל-אשר-לך. יב והנה עיניכם ראות, ועיני אחי בנימין: כי-פי, המדבר אליכם. יג והגדתם לאבי, את-כל-כבודי במצרים, ואת, כל-אשר ראיתם; ומהרתם והורדתם את-אבי, הנה. יד ויפל על-צוארי בנימן-אחיו, ויבך; ובנימן--בכה, על-צואריו. טו וינשק לכל-אחיו, ויבך עלהם; ואחרי כן, דברו אחיו אתו. טז והקל נשמע, בית פרעה לאמר, באו, אחי יוסף; וייטב בעיני פרעה, ובעיני עבדיו. יז ויאמר פרעה אל-יוסף, אמר אל-אחיך זאת עשו: טענו, את-בעירכם, ולכו-באו, ארצה כנען. יח וקחו את-אביכם ואת-בתיכם, ובאו אלי; ואתנה לכם, את-טוב ארץ מצרים, ואכלו, את-חלב הארץ. יט ואתה צויתה, זאת עשו: קחו-לכם מארץ מצרים עגלות, לטפכם ולנשיכם, ונשאתם את-אביכם, ובאתם. כ ועינכם, אל-תחס על-כליכם: כי-טוב כל-ארץ מצרים, לכם הוא. כא ויעשו-כן בני ישראל, ויתן להם יוסף עגלות על-פי פרעה; ויתן להם צדה, לדרך. כב לכלם נתן לאיש, חלפות שמלת; ולבנימן נתן שלש מאות כסף, וחמש חלפת שמלת. כג ולאביו שלח כזאת, עשרה חמרים, נשאים, מטוב מצרים; ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון, לאביו--לדרך. כד וישלח את-אחיו, וילכו; ויאמר אלהם, אל-תרגזו בדרך. כה ויעלו, ממצרים; ויבאו ארץ כנען, אל-יעקב אביהם. כו ויגדו לו לאמר, עוד יוסף חי, וכי-הוא משל, בכל-ארץ מצרים; ויפג לבו, כי לא-האמין להם. כז וידברו אליו, את כל-דברי יוסף אשר דבר אלהם, וירא את-העגלות, אשר-שלח יוסף לשאת אתו; ותחי, רוח יעקב אביהם. כח ויאמר, ישראל, רב עוד-יוסף בני, חי; אלכה ואראנו, בטרם אמות.