תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק נ

א ויפל יוסף, על-פני אביו; ויבך עליו, וישק-לו. ב ויצו יוסף את-עבדיו את-הרפאים, לחנט את-אביו; ויחנטו הרפאים, את-ישראל. ג וימלאו-לו ארבעים יום, כי כן ימלאו ימי החנטים; ויבכו אתו מצרים, שבעים יום. ד ויעברו, ימי בכיתו, וידבר יוסף, אל-בית פרעה לאמר: אם-נא מצאתי חן, בעיניכם--דברו-נא, באזני פרעה לאמר. ה אבי השביעני לאמר, הנה אנכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען, שמה תקברני; ועתה, אעלה-נא ואקברה את-אבי--ואשובה. ו ויאמר, פרעה: עלה וקבר את-אביך, כאשר השביעך. ז ויעל יוסף, לקבר את-אביו; ויעלו אתו כל-עבדי פרעה, זקני ביתו, וכל, זקני ארץ-מצרים. ח וכל בית יוסף, ואחיו ובית אביו: רק, טפם וצאנם ובקרם--עזבו, בארץ גשן. ט ויעל עמו, גם-רכב גם-פרשים; ויהי המחנה, כבד מאד. י ויבאו עד-גרן האטד, אשר בעבר הירדן, ויספדו-שם, מספד גדול וכבד מאד; ויעש לאביו אבל, שבעת ימים. יא וירא יושב הארץ הכנעני את-האבל, בגרן האטד, ויאמרו, אבל-כבד זה למצרים; על-כן קרא שמה, אבל מצרים, אשר, בעבר הירדן. יב ויעשו בניו, לו--כן, כאשר צום. יג וישאו אתו בניו, ארצה כנען, ויקברו אתו, במערת שדה המכפלה: אשר קנה אברהם את-השדה לאחזת-קבר, מאת עפרן החתי--על-פני ממרא. יד וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו, וכל-העלים אתו לקבר את-אביו, אחרי, קברו את-אביו. טו ויראו אחי-יוסף, כי-מת אביהם, ויאמרו, לו ישטמנו יוסף; והשב ישיב, לנו, את כל-הרעה, אשר גמלנו אתו. טז ויצוו, אל-יוסף לאמר: אביך צוה, לפני מותו לאמר. יז כה-תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי-רעה גמלוך, ועתה שא נא, לפשע עבדי אלהי אביך; ויבך יוסף, בדברם אליו. יח וילכו, גם-אחיו, ויפלו, לפניו; ויאמרו, הננו לך לעבדים. יט ויאמר אלהם יוסף, אל-תיראו: כי התחת אלהים, אני. כ ואתם, חשבתם עלי רעה; אלהים, חשבה לטבה, למען עשה כיום הזה, להחית עם-רב. כא ועתה, אל-תיראו--אנכי אכלכל אתכם, ואת-טפכם; וינחם אותם, וידבר על-לבם. כב וישב יוסף במצרים, הוא ובית אביו; ויחי יוסף, מאה ועשר שנים. כג וירא יוסף לאפרים, בני שלשים; גם, בני מכיר בן-מנשה--ילדו, על-ברכי יוסף. כד ויאמר יוסף אל-אחיו, אנכי מת; ואלהים פקד יפקד אתכם, והעלה אתכם מן-הארץ הזאת, אל-הארץ, אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב. כה וישבע יוסף, את-בני ישראל לאמר: פקד יפקד אלהים אתכם, והעלתם את-עצמתי מזה. כו וימת יוסף, בן-מאה ועשר שנים; ויחנטו אתו, ויישם בארון במצרים. {ש}