תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק מג

א והרעב, כבד בארץ. ב ויהי, כאשר כלו לאכל את-השבר, אשר הביאו, ממצרים; ויאמר אליהם אביהם, שבו שברו-לנו מעט-אכל. ג ויאמר אליו יהודה, לאמר: העד העד בנו האיש לאמר לא-תראו פני, בלתי אחיכם אתכם. ד אם-ישך משלח את-אחינו, אתנו--נרדה, ונשברה לך אכל. ה ואם-אינך משלח, לא נרד: כי-האיש אמר אלינו, לא-תראו פני, בלתי, אחיכם אתכם. ו ויאמר, ישראל, למה הרעתם, לי--להגיד לאיש, העוד לכם אח. ז ויאמרו שאול שאל-האיש לנו ולמולדתנו לאמר, העוד אביכם חי היש לכם אח, ונגד-לו, על-פי הדברים האלה; הידוע נדע--כי יאמר, הורידו את-אחיכם. ח ויאמר יהודה אל-ישראל אביו, שלחה הנער אתי--ונקומה ונלכה; ונחיה ולא נמות, גם-אנחנו גם-אתה גם-טפנו. ט אנכי, אערבנו--מידי, תבקשנו: אם-לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך, וחטאתי לך כל-הימים. י כי, לולא התמהמהנו--כי-עתה שבנו, זה פעמים. יא ויאמר אלהם ישראל אביהם, אם-כן אפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם, והורידו לאיש מנחה: מעט צרי, ומעט דבש, נכאת ולט, בטנים ושקדים. יב וכסף משנה, קחו בידכם; ואת-הכסף המושב בפי אמתחתיכם, תשיבו בידכם--אולי משגה, הוא. יג ואת-אחיכם, קחו; וקומו, שובו אל-האיש. יד ואל שדי, יתן לכם רחמים לפני האיש, ושלח לכם את-אחיכם אחר, ואת-בנימין; ואני, כאשר שכלתי שכלתי. טו ויקחו האנשים את-המנחה הזאת, ומשנה-כסף לקחו בידם ואת-בנימן; ויקמו וירדו מצרים, ויעמדו לפני יוסף. טז וירא יוסף אתם, את-בנימין, ויאמר לאשר על-ביתו, הבא את-האנשים הביתה; וטבח טבח והכן, כי אתי יאכלו האנשים בצהרים. יז ויעש האיש, כאשר אמר יוסף; ויבא האיש את-האנשים, ביתה יוסף. יח וייראו האנשים, כי הובאו בית יוסף, ויאמרו על-דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה, אנחנו מובאים--להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו, ולקחת אתנו לעבדים ואת-חמרינו. יט ויגשו, אל-האיש, אשר, על-בית יוסף; וידברו אליו, פתח הבית. כ ויאמרו, בי אדני; ירד ירדנו בתחלה, לשבר-אכל. כא ויהי כי-באנו אל-המלון, ונפתחה את-אמתחתינו, והנה כסף-איש בפי אמתחתו, כספנו במשקלו; ונשב אתו, בידנו. כב וכסף אחר הורדנו בידנו, לשבר-אכל; לא ידענו, מי-שם כספנו באמתחתינו. כג ויאמר שלום לכם אל-תיראו, אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם--כספכם, בא אלי; ויוצא אלהם, את-שמעון. כד ויבא האיש את-האנשים, ביתה יוסף; ויתן-מים וירחצו רגליהם, ויתן מספוא לחמריהם. כה ויכינו, את-המנחה, עד-בוא יוסף, בצהרים: כי שמעו, כי-שם יאכלו לחם. כו ויבא יוסף הביתה, ויביאו לו את-המנחה אשר-בידם הביתה; וישתחוו-לו, ארצה. כז וישאל להם, לשלום, ויאמר השלום אביכם הזקן, אשר אמרתם--העודנו, חי. כח ויאמרו, שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי; ויקדו, וישתחו וישתחוו. כט וישא עיניו, וירא את-בנימין אחיו בן-אמו, ויאמר הזה אחיכם הקטן, אשר אמרתם אלי; ויאמר, אלהים יחנך בני. ל וימהר יוסף, כי-נכמרו רחמיו אל-אחיו, ויבקש, לבכות; ויבא החדרה, ויבך שמה. לא וירחץ פניו, ויצא; ויתאפק--ויאמר, שימו לחם. לב וישימו לו לבדו, ולהם לבדם; ולמצרים האכלים אתו, לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכל את-העברים לחם, כי-תועבה הוא למצרים. לג וישבו לפניו--הבכר כבכרתו, והצעיר כצערתו; ויתמהו האנשים, איש אל-רעהו. לד וישא משאת מאת פניו, אלהם, ותרב משאת בנימן ממשאת כלם, חמש ידות; וישתו וישכרו, עמו.