תנ"ך מנוקד

תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק כא

א ויהוה פקד את-שרה, כאשר אמר; ויעש יהוה לשרה, כאשר דבר. ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן, לזקניו, למועד, אשר-דבר אתו אלהים. ג ויקרא אברהם את-שם-בנו הנולד-לו, אשר-ילדה-לו שרה--יצחק. ד וימל אברהם את-יצחק בנו, בן-שמנת ימים, כאשר צוה אתו, אלהים. ה ואברהם, בן-מאת שנה, בהולד לו, את יצחק בנו. ו ותאמר שרה--צחק, עשה לי אלהים: כל-השמע, יצחק-לי. ז ותאמר, מי מלל לאברהם, היניקה בנים, שרה: כי-ילדתי בן, לזקניו. ח ויגדל הילד, ויגמל; ויעש אברהם משתה גדול, ביום הגמל את-יצחק. ט ותרא שרה את-בן-הגר המצרית, אשר-ילדה לאברהם--מצחק. י ותאמר, לאברהם, גרש האמה הזאת, ואת-בנה: כי לא יירש בן-האמה הזאת, עם-בני עם-יצחק. יא וירע הדבר מאד, בעיני אברהם, על, אודת בנו. יב ויאמר אלהים אל-אברהם, אל-ירע בעיניך על-הנער ועל-אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקלה: כי ביצחק, יקרא לך זרע. יג וגם את-בן-האמה, לגוי אשימנו: כי זרעך, הוא. יד וישכם אברהם בבקר ויקח-לחם וחמת מים ויתן אל-הגר שם על-שכמה, ואת-הילד--וישלחה; ותלך ותתע, במדבר באר שבע. טו ויכלו המים, מן-החמת; ותשלך את-הילד, תחת אחד השיחם. טז ותלך ותשב לה מנגד, הרחק כמטחוי קשת, כי אמרה, אל-אראה במות הילד; ותשב מנגד, ותשא את-קלה ותבך. יז וישמע אלהים, את-קול הנער, ויקרא מלאך אלהים אל-הגר מן-השמים, ויאמר לה מה-לך הגר; אל-תיראי, כי-שמע אלהים אל-קול הנער באשר הוא-שם. יח קומי שאי את-הנער, והחזיקי את-ידך בו: כי-לגוי גדול, אשימנו. יט ויפקח אלהים את-עיניה, ותרא באר מים; ותלך ותמלא את-החמת, מים, ותשק, את-הנער. כ ויהי אלהים את-הנער, ויגדל; וישב, במדבר, ויהי, רבה קשת. כא וישב, במדבר פארן; ותקח-לו אמו אשה, מארץ מצרים. {פ}

כב ויהי, בעת ההוא, ויאמר אבימלך ופיכל שר-צבאו, אל-אברהם לאמר: אלהים עמך, בכל אשר-אתה עשה. כג ועתה, השבעה לי באלהים הנה, אם-תשקר לי, ולניני ולנכדי; כחסד אשר-עשיתי עמך, תעשה עמדי, ועם-הארץ, אשר-גרתה בה. כד ויאמר, אברהם, אנכי, אשבע. כה והוכח אברהם, את-אבימלך, על-אדות באר המים, אשר גזלו עבדי אבימלך. כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי, מי עשה את-הדבר הזה; וגם-אתה לא-הגדת לי, וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום. כז ויקח אברהם צאן ובקר, ויתן לאבימלך; ויכרתו שניהם, ברית. כח ויצב אברהם, את-שבע כבשת הצאן--לבדהן. כט ויאמר אבימלך, אל-אברהם: מה הנה, שבע כבשת האלה, אשר הצבת, לבדנה. ל ויאמר--כי את-שבע כבשת, תקח מידי: בעבור תהיה-לי לעדה, כי חפרתי את-הבאר הזאת. לא על-כן, קרא למקום ההוא--באר שבע: כי שם נשבעו, שניהם. לב ויכרתו ברית, בבאר שבע; ויקם אבימלך, ופיכל שר-צבאו, וישבו, אל-ארץ פלשתים. לג ויטע אשל, בבאר שבע; ויקרא-שם--בשם יהוה, אל עולם. לד ויגר אברהם בארץ פלשתים, ימים רבים. {פ}