תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ

בראשית פרק ח

א ויזכר אלהים, את-נח, ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה, אשר אתו בתבה; ויעבר אלהים רוח על-הארץ, וישכו המים.  ב ויסכרו מעינת תהום, וארבת השמים; ויכלא הגשם, מן-השמים.  ג וישבו המים מעל הארץ, הלוך ושוב; ויחסרו המים--מקצה, חמשים ומאת יום.  ד ותנח התבה בחדש השביעי, בשבעה-עשר יום לחדש, על, הרי אררט.  ה והמים, היו הלוך וחסור, עד, החדש העשירי; בעשירי באחד לחדש, נראו ראשי ההרים.  ו ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נח, את-חלון התבה אשר עשה.  ז וישלח, את-הערב; ויצא יצוא ושוב, עד-יבשת המים מעל הארץ.  ח וישלח את-היונה, מאתו--לראות הקלו המים, מעל פני האדמה.  ט ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התבה--כי-מים, על-פני כל-הארץ; וישלח ידו ויקחה, ויבא אתה אליו אל-התבה.  י ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויסף שלח את-היונה, מן-התבה.  יא ותבא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; וידע נח, כי-קלו המים מעל הארץ.  יב וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח, את-היונה, ולא-יספה שוב-אליו, עוד.  יג ויהי באחת ושש-מאות שנה, בראשון באחד לחדש, חרבו המים, מעל הארץ; ויסר נח, את-מכסה התבה, וירא, והנה חרבו פני האדמה.  יד ובחדש, השני, בשבעה ועשרים יום, לחדש--יבשה, הארץ.  {ס}

טו וידבר אלהים, אל-נח לאמר.  טז צא, מן-התבה--אתה, ואשתך ובניך ונשי-בניך אתך.  יז כל-החיה אשר-אתך מכל-בשר, בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארץ--הוצא היצא אתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על-הארץ.  יח ויצא-נח; ובניו ואשתו ונשי-בניו, אתו.  יט כל-החיה, כל-הרמש וכל-העוף, כל, רומש על-הארץ--למשפחתיהם, יצאו מן-התבה.  כ ויבן נח מזבח, ליהוה; ויקח מכל הבהמה הטהרה, ומכל העוף הטהור, ויעל עלת, במזבח.  כא וירח יהוה, את-ריח הניחח, ויאמר יהוה אל-לבו לא-אסף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעריו; ולא-אסף עוד להכות את-כל-חי, כאשר עשיתי.  כב עד, כל-ימי הארץ:  זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף, ויום ולילה--לא ישבתו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ