תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק א

א ויהי בשלושים שנה, ברביעי בחמישה לחודש, ואני בתוך־הגולה, על־נהר־כבר; נפתחו, השמיים, ואראה, מראות אלוהים. ב בחמישה, לחודש--היא השנה החמישית, לגלות המלך יויכין. ג היה היה דבר־יהוה אל־יחזקאל בן־בוזי הכוהן, בארץ כשדים--על־נהר־כבר; ותהי עליו שם, יד־יהוה. ד וארא והנה רוח סערה באה מן־הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת, ונוגה לו, סביב; ומתוכה--כעין החשמל, מתוך האש. ה ומתוכה--דמות, ארבע חיות; וזה, מראיהן--דמות אדם, להנה. ו וארבעה פנים, לאחת; וארבע כנפיים, לאחת להם. ז ורגליהם, רגל ישרה; וכף רגליהם, ככף רגל עגל, ונוצצים, כעין נחושת קלל. ח וידי אדם, מתחת כנפיהם, על, ארבעת רבעיהם; ופניהם וכנפיהם, לארבעתם. ט חוברות אישה אל־אחותה, כנפיהם: לא־ייסבו בלכתן, איש אל־עבר פניו ילכו. י ודמות פניהם, פני אדם, ופני אריה אל־הימין לארבעתם, ופני־שור מהשמאל לארבעתן; ופני־נשר, לארבעתן. יא ופניהם, וכנפיהם פרודות מלמעלה: לאיש, שתיים חוברות איש, ושתיים מכסות, את גווייותיהנה. יב ואיש אל־עבר פניו, ילכו: אל אשר יהיה־שמה הרוח ללכת ילכו, לא ייסבו בלכתן. יג ודמות החיות מראיהם כגחלי־אש, בוערות כמראה הלפידים--היא, מתהלכת בין החיות; ונוגה לאש, ומן־האש יוצא ברק. יד והחיות, רצוא ושוב, כמראה, הבזק. טו וארא, החיות; והנה אופן אחד בארץ אצל החיות, לארבעת פניו. טז מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש, ודמות אחד לארבעתן; ומראיהם, ומעשיהם, כאשר יהיה האופן, בתוך האופן. יז על־ארבעת רבעיהן, בלכתם ילכו: לא ייסבו, בלכתן. יח וגביהן--וגובה להם, ויראה להם; וגבותם, מלאות עיניים סביב--לארבעתן. יט ובלכת, החיות, ילכו האופנים, אצלם; ובהינשא החיות מעל הארץ, יינשאו האופנים. כ על אשר יהיה־שם הרוח ללכת ילכו, שמה הרוח ללכת; והאופנים, יינשאו לעומתם, כי רוח החיה, באופנים. כא בלכתם ילכו, ובעומדם יעמודו; ובהינשאם מעל הארץ, יינשאו האופנים לעומתם--כי רוח החיה, באופנים. כב ודמות על־ראשי החיה, רקיע, כעין, הקרח הנורא--נטוי על־ראשיהם, מלמעלה. כג ותחת, הרקיע, כנפיהם ישרות, אישה אל־אחותה: לאיש, שתיים מכסות להנה, ולאיש שתיים מכסות להנה, את גווייותיהם. כד ואשמע את־קול כנפיהם כקול מים רבים כקול־שדיי, בלכתם--קול המולה, כקול מחנה; בעומדם, תרפינה כנפיהן. כה ויהי־קול--מעל, לרקיע אשר על־ראשם; בעומדם, תרפינה כנפיהן. כו וממעל, לרקיע אשר על־ראשם, כמראה אבן־ספיר, דמות כיסא; ועל, דמות הכיסא, דמות כמראה אדם עליו, מלמעלה. כז וארא כעין חשמל, כמראה־אש בית־לה סביב, ממראה מותניו, ולמעלה; וממראה מותניו, ולמטה, ראיתי כמראה־אש, ונוגה לו סביב. כח כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב--הוא, מראה דמות כבוד־יהוה; ואראה ואפול על־פניי, ואשמע קול מדבר. {פ}