תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לא

א ויהי, באחת עשרה שנה, בשלישי, באחד לחודש; היה דבר-יהוה, אליי לאמור. ב בן-אדם, אמור אל-פרעה מלך-מצריים ואל-המונו: אל-מי, דמית בגודלך. ג הנה אשור ארז בלבנון, יפה ענף וחורש מצל--וגבה קומה; ובין עבותים, הייתה צמרתו. ד מים גידלוהו, תהום רוממתהו; את-נהרותיה, הולך סביבות מטעה, ואת-תעלותיה שילחה, אל כל-עצי השדה. ה על-כן גבהה קומתו, מכול עצי השדה; ותרבינה סרעפותיו ותארכנה פארותיו, ממים רבים--בשלחו. ו בסעפותיו קיננו, כל-עוף השמיים, ותחת פארותיו ילדו, כול חית השדה; ובצילו, יישבו, כול, גויים רבים. ז וייף בגודלו, באורך דלייותיו: כי-היה שורשו, אל-מים רבים. ח ארזים לא-עממוהו, בגן-אלוהים--ברושים לא דמו אל-סעפותיו, וערמונים לא-היו כפארותיו: כל-עץ, בגן-אלוהים--לא-דמה אליו, ביופייו. ט יפה עשיתיו, ברוב דלייותיו; ויקנאוהו, כל-עצי-עדן, אשר, בגן האלוהים. {פ}

י לכן, כה אמר אדוניי יהוה, יען, אשר גבהת בקומה; וייתן צמרתו אל-בין עבותים, ורם לבבו בגובהו. יא ואתנהו--ביד, איל גויים; עשה יעשה לו, כרשעו גירשתיהו. יב ויכרתוהו זרים עריצי גויים, וייטשוהו; אל-ההרים ובכל-גיאיות נפלו דלייותיו, ותישברנה פארותיו בכול אפיקי הארץ, ויירדו מצילו כל-עמי הארץ, וייטשוהו. יג על-מפלתו ישכנו, כל-עוף השמיים; ואל-פארותיו היו, כול חית השדה. יד למען אשר לא-יגבהו בקומתם כל-עצי-מים, ולא-ייתנו את-צמרתם אל-בין עבותים, ולא-יעמדו איליהם בגובהם, כל-שותי מים: כי-כולם ניתנו למוות אל-ארץ תחתית, בתוך בני אדם--אל-יורדי בור. {פ}

טו כה-אמר אדוניי יהוה, ביום רדתו שאולה האבלתי כיסיתי עליו את-תהום, ואמנע נהרותיה, וייכלאו מים רבים; ואקדיר עליו לבנון, וכל-עצי השדה עליו עולפה. טז מקול מפלתו הרעשתי גויים, בהורידי אותו שאולה את-יורדי בור; ויינחמו בארץ תחתית, כל-עצי-עדן--מבחר וטוב-לבנון, כל-שותי מים. יז גם-הם, איתו ירדו שאולה--אל-חללי-חרב; וזרועו ישבו בצילו, בתוך גויים. יח אל-מי דמית ככה בכבוד ובגודל, בעצי-עדן; והורדת את-עצי-עדן אל-ארץ תחתית, בתוך ערלים תשכב את-חללי-חרב--הוא פרעה וכל-המונו, נאום אדוניי יהוה. {פ}