תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לא

א ויהי, באחת עשרה שנה, בשלישי, באחד לחודש; היה דבר־יהוה, אליי לאמור. ב בן־אדם, אמור אל־פרעה מלך־מצריים ואל־המונו: אל־מי, דמית בגודלך. ג הנה אשור ארז בלבנון, יפה ענף וחורש מצל--וגבה קומה; ובין עבותים, הייתה צמרתו. ד מים גידלוהו, תהום רוממתהו; את־נהרותיה, הולך סביבות מטעה, ואת־תעלותיה שילחה, אל כל־עצי השדה. ה על־כן גבהה קומתו, מכול עצי השדה; ותרבינה סרעפותיו ותארכנה פארותיו, ממים רבים--בשלחו. ו בסעפותיו קיננו, כל־עוף השמיים, ותחת פארותיו ילדו, כול חית השדה; ובצילו, יישבו, כול, גויים רבים. ז וייף בגודלו, באורך דלייותיו: כי־היה שורשו, אל־מים רבים. ח ארזים לא־עממוהו, בגן־אלוהים--ברושים לא דמו אל־סעפותיו, וערמונים לא־היו כפארותיו: כל־עץ, בגן־אלוהים--לא־דמה אליו, ביופייו. ט יפה עשיתיו, ברוב דלייותיו; ויקנאוהו, כל־עצי־עדן, אשר, בגן האלוהים. {פ}

י לכן, כה אמר אדוניי יהוה, יען, אשר גבהת בקומה; וייתן צמרתו אל־בין עבותים, ורם לבבו בגובהו. יא ואתנהו--ביד, איל גויים; עשה יעשה לו, כרשעו גירשתיהו. יב ויכרתוהו זרים עריצי גויים, וייטשוהו; אל־ההרים ובכל־גיאיות נפלו דלייותיו, ותישברנה פארותיו בכול אפיקי הארץ, ויירדו מצילו כל־עמי הארץ, וייטשוהו. יג על־מפלתו ישכנו, כל־עוף השמיים; ואל־פארותיו היו, כול חית השדה. יד למען אשר לא־יגבהו בקומתם כל־עצי־מים, ולא־ייתנו את־צמרתם אל־בין עבותים, ולא־יעמדו איליהם בגובהם, כל־שותי מים: כי־כולם ניתנו למוות אל־ארץ תחתית, בתוך בני אדם--אל־יורדי בור. {פ}

טו כה־אמר אדוניי יהוה, ביום רדתו שאולה האבלתי כיסיתי עליו את־תהום, ואמנע נהרותיה, וייכלאו מים רבים; ואקדיר עליו לבנון, וכל־עצי השדה עליו עולפה. טז מקול מפלתו הרעשתי גויים, בהורידי אותו שאולה את־יורדי בור; ויינחמו בארץ תחתית, כל־עצי־עדן--מבחר וטוב־לבנון, כל־שותי מים. יז גם־הם, איתו ירדו שאולה--אל־חללי־חרב; וזרועו ישבו בצילו, בתוך גויים. יח אל־מי דמית ככה בכבוד ובגודל, בעצי־עדן; והורדת את־עצי־עדן אל־ארץ תחתית, בתוך ערלים תשכב את־חללי־חרב--הוא פרעה וכל־המונו, נאום אדוניי יהוה. {פ}