תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יחזקאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
א ויאמר אליי--בן-אדם, את אשר-תמצא אכול: אכול את-המגילה הזאת, ולך דבר אל-בית ישראל. ב ואפתח, את-פי; ויאכילני, את המגילה הזאת. ג ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק. {פ}
ד ויאמר, אליי: בן-אדם, לך-בוא אל-בית ישראל, ודיברת בדבריי, אליהם. ה כי לא אל-עם עמקי שפה, וכבדי לשון--אתה שלוח: אל-בית, ישראל. ו לא אל-עמים רבים, עמקי שפה וכבדי לשון, אשר לא-תשמע, דבריהם; אם-לא אליהם שלחתיך, המה ישמעו אליך. ז ובית ישראל, לא יאבו לשמוע אליך--כי-אינם אובים, לשמוע אליי: כי כל-בית ישראל, חזקי-מצח וקשי-לב המה. ח הנה נתתי את-פניך חזקים, לעומת פניהם; ואת-מצחך חזק, לעומת מצחם. ט כשמיר חזק מצור, נתתי מצחך: לא-תירא אותם ולא-תיחת מפניהם, כי בית מרי המה. {פ}
י ויאמר, אליי: בן-אדם--את-כל-דבריי אשר אדבר אליך, קח בלבבך ובאוזניך שמע.
יא ולך בוא אל-הגולה, אל-בני עמך, ודיברת אליהם ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה: אם-ישמעו, ואם-יחדלו.
יב ותישאני רוח--ואשמע אחריי, קול רעש גדול: ברוך כבוד-יהוה, ממקומו.
יג וקול כנפי החיות, משיקות אישה אל-אחותה, וקול האופנים, לעומתם; וקול, רעש גדול.
יד ורוח נשאתני, ותיקחני; ואלך מר בחמת רוחי, ויד-יהוה עליי חזקה.
טו ואבוא אל-הגולה תל אביב היושבים אל-נהר-כבר, ואשב--המה, יושבים שם; ואשב שם שבעת ימים, משמים בתוכם.
טז ויהי, מקצה שבעת ימים; {פ}
ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.
יז בן-אדם, צופה נתתיך לבית ישראל; ושמעת מפי דבר, והזהרת אותם ממני.
יח באומרי לרשע, מות תמות, ולא הזהרתו ולא דיברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה, לחייותו--הוא רשע בעוונו ימות, ודמו מידך אבקש.
יט ואתה, כי-הזהרת רשע, ולא-שב מרשעו, ומדרכו הרשעה--הוא בעוונו ימות, ואתה את-נפשך הצלת.
כ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עוול, ונתתי מכשול לפניו הוא ימות: כי לא הזהרתו, בחטאתו ימות, ולא תיזכרנה צדקותיו אשר עשה, ודמו מידך אבקש.
כא ואתה כי הזהרתו צדיק, לבלתי חטוא צדיק--והוא לא-חטא: חיה יחיה כי נזהר, ואתה את-נפשך הצלת. {פ}
כב ותהי עליי שם, יד-יהוה; ויאמר אליי, קום צא אל-הבקעה, ושם, אדבר אותך. כג ואקום, ואצא אל-הבקעה, והנה-שם כבוד-יהוה עומד, ככבוד אשר ראיתי על-נהר-כבר; ואפול, על-פניי. כד ותבוא-בי רוח, ותעמידני על-רגליי; וידבר אותי ויאמר אליי, בוא היסגר בתוך ביתך. כה ואתה בן-אדם, הנה נתנו עליך עבותים, ואסרוך, בהם; ולא תצא, בתוכם. כו ולשונך, אדביק אל-חיכך, ונאלמת, ולא-תהיה להם לאיש מוכיח: כי בית מרי, המה. כז ובדברי אותך, אפתח את-פיך, ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה; השומע ישמע והחדל יחדל, כי בית מרי המה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יחזקאל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח