תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יט

א ואתה שא קינה, אל־נשיאי ישראל. ב ואמרת, מה אימך לבייא, בין אריות, רבצה; בתוך כפירים, ריבתה גוריה. ג ותעל אחד מגוריה, כפיר היה; וילמד לטרוף־טרף, אדם אכל. ד וישמעו אליו גויים, בשחתם נתפש; ויביאוהו בחחים, אל־ארץ מצריים. ה ותרא כי נוחלה, אבדה תקוותה; ותיקח אחד מגוריה, כפיר שמתהו. ו ויתהלך בתוך־אריות, כפיר היה; וילמד לטרוף־טרף, אדם אכל. ז ויידע, אלמנותיו, ועריהם, החריב; ותישם ארץ ומלואה, מקול שאגתו. ח וייתנו עליו גויים סביב, ממדינות; ויפרשו עליו רשתם, בשחתם נתפש. ט וייתנוהו בסוגר בחחים, ויביאוהו אל־מלך בבל; יביאוהו, במצודות, למען לא־יישמע קולו עוד, אל־הרי ישראל. {פ}

י אימך כגפן בדמך, על־מים שתולה; פורייה, וענפה, הייתה, ממים רבים. יא ויהיו־לה מטות עוז, אל־שבטי מושלים, ותגבה קומתו, על־בין עבותים; ויירא בגובהו, ברוב דלייותיו. יב ותותש בחמה לארץ הושלכה, ורוח הקדים הוביש פרייה; התפרקו ויבשו מטה עוזה, אש אכלתהו. יג ועתה, שתולה במדבר, בארץ, צייה וצמא. יד ותצא אש ממטה בדיה, פרייה אכלה, ולא־היה בה מטה־עוז, שבט למשול: קינה היא, ותהי לקינה. {פ}