תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ט

א ויקרא באוזניי, קול גדול לאמור, קרבו, פקודות העיר; ואיש כלי משחתו, בידו. ב והנה שישה אנשים באים מדרך-שער העליון אשר מופנה צפונה, ואיש כלי מפצו בידו, ואיש-אחד בתוכם לבוש בדים, וקסת הסופר במותניו; ויבואו, ויעמדו, אצל, מזבח הנחושת. ג וכבוד אלוהי ישראל, נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו, אל, מפתן הבית; ויקרא, אל-האיש הלבוש הבדים, אשר קסת הסופר, במותניו. {פ}

ד ויאמר יהוה, אליו, עבור בתוך העיר, בתוך ירושלים; והתווית תו על-מצחות האנשים, הנאנחים והנאנקים, על כל-התועבות, הנעשות בתוכה. ה ולאלה אמר באוזניי, עברו בעיר אחריו והכו: אל-תחוס עינכם, ואל-תחמולו. ו זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, ועל-כל-איש אשר-עליו התו אל-תיגשו, וממקדשי, תחלו; ויחלו באנשים הזקנים, אשר לפני הבית. ז ויאמר אליהם טמאו את-הבית, ומלאו את-החצרות חללים--צאו; ויצאו, והכו בעיר. ח ויהי, כהכותם, ונאשאר, אני; ואפלה על-פניי ואזעק, ואומר אהה אדוניי יהוה, המשחית אתה את כל-שארית ישראל, בשופכך את-חמתך על-ירושלים. ט ויאמר אליי, עוון בית-ישראל ויהודה גדול במאוד מאוד, ותימלא הארץ דמים, והעיר מלאה מוטה: כי אמרו, עזב יהוה את-הארץ, ואין יהוה, רואה. י וגם-אני--לא-תחוס עיני, ולא אחמול; דרכם, בראשם נתתי. יא והנה האיש לבוש הבדים, אשר הקסת במותניו, משיב דבר, לאמור: עשיתי, ככול אשר ציוויתני. {פ}