תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יז

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. ב בן-אדם, חוד חידה ומשול משל, אל-בית, ישראל. ג ואמרת כה-אמר אדוניי יהוה, הנשר הגדול גדול הכנפיים ארך האבר, מלא הנוצה, אשר-לו הרקמה--בא אל-הלבנון, וייקח את-צמרת הארז. ד את ראש יניקותיו, קטף; ויביאהו אל-ארץ כנען, בעיר רוכלים שמו. ה וייקח מזרע הארץ, וייתנהו בשדה-זרע; קח על-מים רבים, צפצפה שמו. ו ויצמח ויהי לגפן סורחת שפלת קומה, לפנות דלייותיו אליו, ושורשיו, תחתיו יהיו; ותהי לגפן--ותעש בדים, ותשלח פארות. ז ויהי נשר-אחד גדול, גדול כנפיים ורב-נוצה; והנה הגפן הזאת כפנה שורשיה עליו, ודלייותיו שילחה-לו, להשקות אותה, מערוגות מטעה. ח אל-שדה טוב אל-מים רבים, היא שתולה--לעשות ענף ולשאת פרי, להיות לגפן אדרת. ט אמור, כה אמר אדוניי יהוה--תצלח; הלוא את-שורשיה ינתק ואת-פרייה יקוסס ויבש, כל-טרפי צמחה תיבש, ולא-בזרוע גדולה ובעם-רב, למשאות אותה משורשיה. י והנה שתולה, התצלח; הלוא כגעת בה רוח הקדים, תיבש יבוש, על-ערוגות צמחה, תיבש. {פ}

יא ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. יב אמור-נא לבית המרי, הלוא ידעתם מה-אלה; אמור, הנה-בא מלך-בבל ירושלים וייקח את-מלכה ואת-שריה, ויבא אותם אליו, בבלה. יג וייקח מזרע המלוכה, ויכרות איתו ברית; ויבא אותו באלה, ואת-אילי הארץ לקח. יד להיות ממלכה שפלה, לבלתי התנשא, לשמור את-בריתו, לעומדה. טו וימרוד-בו, לשלוח מלאכיו מצריים, לתת-לו סוסים, ועם-רב; היצלח היימלט העושה אלה, והפר ברית ונמלט. טז חי-אני, נאום אדוניי יהוה, אם-לא במקום המלך הממליך אותו, אשר בזה את-אלתו ואשר הפר את-בריתו--איתו בתוך-בבל, ימות. יז ולא בחיל גדול ובקהל רב, יעשה אותו פרעה במלחמה, בשפוך סוללה, ובבנות דייק--להכרית, נפשות רבות. יח ובזה אלה, להפר ברית; והנה נתן ידו וכל-אלה עשה, לא יימלט. {ס}

יט לכן כה-אמר אדוניי יהוה, חי-אני, אם-לא אלתי אשר בזה, ובריתי אשר הפיר--ונתתיו, בראשו. כ ופרשתי עליו רשתי, ונתפש במצודתי; והביאותיהו בבלה, ונשפטתי איתו שם, מעלו, אשר מעל-בי. כא ואת כל-מברחיו בכל-אגפיו בחרב ייפולו, והנשארים לכל-רוח ייפרשו; וידעתם, כי אני יהוה דיברתי. {פ}

כב כה אמר, אדוניי יהוה, ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה, ונתתי; מראש יונקותיו, רך אקטוף, ושתלתי אני, על הר-גבוה ותלול. כג בהר מרום ישראל, אשתולנו, ונשא ענף ועשה פרי, והיה לארז אדיר; ושכנו תחתיו, כול ציפור כל-כנף--בצל דלייותיו, תשכונה. כד וידעו כל-עצי השדה, כי אני יהוה השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל, הובשתי עץ לח, והפרחתי עץ יבש: אני יהוה, דיברתי ועשיתי. {פ}