תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק לז

א הייתה עליי, יד־יהוה, ויוציאני ברוח יהוה, ויניחני בתוך הבקעה; והיא, מלאה עצמות. ב והעבירני עליהם, סביב סביב; והנה רבות מאוד על־פני הבקעה, והנה יבשות מאוד. ג ויאמר אליי--בן־אדם, התחיינה העצמות האלה; ואומר, אדוניי יהוה אתה ידעת. ד ויאמר אליי, הינבא על־העצמות האלה; ואמרת אליהם--העצמות היבשות, שמעו דבר־יהוה. ה כה אמר אדוניי יהוה, לעצמות האלה: הנה אני מביא בכם, רוח--וחייתם. ו ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח, וחייתם; וידעתם, כי־אני יהוה. ז וניבאתי, כאשר צוויתי; ויהי־קול כהינבאי, והנה־רעש, ותקרבו עצמות, עצם אל־עצמו. ח וראיתי והנה־עליהם גידים, ובשר עלה, ויקרם עליהם עור, מלמעלה; ורוח, אין בהם. ט ויאמר אליי, הינבא אל־הרוח; הינבא בן־אדם ואמרת אל־הרוח {ס} כה־אמר אדוניי יהוה, מארבע רוחות בואי הרוח, ופחי בהרוגים האלה, ויחיו. י והינבאתי, כאשר ציווני; ותבוא בהם הרוח ויחיו, ויעמדו על־רגליהם--חיל, גדול מאוד־מאוד. יא ויאמר, אליי, בן־אדם, העצמות האלה כל־בית ישראל המה; הנה אומרים, יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו--נגזרנו לנו. יב לכן הינבא ואמרת אליהם, כה־אמר אדוניי יהוה, הנה אני פותח את־קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי; והבאתי אתכם, אל־אדמת ישראל. יג וידעתם, כי־אני יהוה: בפתחי את־קברותיכם, ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי. יד ונתתי רוחי בכם וחייתם, והנחתי אתכם על־אדמתכם; וידעתם כי־אני יהוה, דיברתי ועשיתי--נאום־יהוה. {פ}

טו ויהי דבר־יהוה, אליי לאמור. טז ואתה בן־אדם, קח־לך עץ אחד, וכתוב עליו ליהודה, ולבני ישראל חבריו; ולקח, עץ אחד, וכתוב עליו ליוסף עץ אפריים, וכל־בית ישראל חבריו. יז וקרב אותם אחד אל־אחד, לך--לעץ אחד; והיו לאחדים, בידך. יח וכאשר יאמרו אליך, בני עמך לאמור: הלוא־תגיד לנו, מה־אלה לך. יט דבר אליהם, כה־אמר אדוניי יהוה, הנה אני לוקח את־עץ יוסף אשר ביד־אפריים, ושבטי ישראל חבריו; ונתתי אותם עליו את־עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד, והיו אחד, בידי. כ והיו העצים אשר־תכתוב עליהם, בידך--לעיניהם. כא ודבר אליהם, כה־אמר אדוניי יהוה, הנה אני לוקח את־בני ישראל, מבין הגויים אשר הלכו־שם; וקיבצתי אותם מסביב, והבאתי אותם אל־אדמתם. כב ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם, למלך; ולא יהיו־עוד לשני גויים, ולא ייחצו עוד לשתי ממלכות עוד. כג ולא ייטמאו עוד, בגילוליהם ובשיקוציהם, ובכול, פשעיהם; והושעתי אותם, מכול מושבותיהם אשר חטאו בהם, וטיהרתי אותם והיו־לי לעם, ואני אהיה להם לאלוהים. כד ועבדי דויד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם; ובמשפטיי ילכו, וחוקותיי ישמרו ועשו אותם. כה וישבו על־הארץ, אשר נתתי לעבדי ליעקוב, אשר ישבו־בה, אבותיכם; וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם, עד־עולם, ודויד עבדי, נשיא להם לעולם. כו וכרתי להם ברית שלום, ברית עולם יהיה אותם; ונתתים והרביתי אותם, ונתתי את־מקדשי בתוכם לעולם. כז והיה משכני עליהם, והייתי להם לאלוהים; והמה, יהיו־לי לעם. כח וידעו, הגויים, כי אני יהוה, מקדש את־ישראל--בהיות מקדשי בתוכם, לעולם. {פ}