תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יא

א ותישא אותי רוח, ותבא אותי אל-שער בית-יהוה הקדמוני הפונה קדימה, והנה בפתח השער, עשרים וחמישה איש; ואראה בתוכם את-יאזניה בן-עזור, ואת-פלטיהו בן-בניהו--שרי העם. {פ}

ב ויאמר, אליי: בן-אדם--אלה האנשים החושבים אוון והיועצים עצת-רע, בעיר הזאת. ג האומרים, לא בקרוב בנות בתים; היא הסיר, ואנחנו הבשר. {ס}

ד לכן, הינבא עליהם: הינבא, בן-אדם. ה ותיפול עליי, רוח יהוה, ויאמר אליי אמור כה-אמר יהוה, כן אמרתם בית ישראל; ומעלות רוחכם, אני ידעתיה. ו הרביתם חלליכם, בעיר הזאת; ומילאתם חוצותיה, חלל. {פ}

ז לכן, כה-אמר אדוניי יהוה, חלליכם אשר שמתם בתוכה, המה הבשר והיא הסיר; ואתכם, הוציא מתוכה. ח חרב, יראתם; וחרב אביא עליכם, נאום אדוניי יהוה. ט והוצאתי אתכם מתוכה, ונתתי אתכם ביד-זרים; ועשיתי בכם, שפטים. י בחרב תיפולו, על-גבול ישראל אשפוט אתכם; וידעתם, כי-אני יהוה. יא היא, לא-תהיה לכם לסיר, ואתם תהיו בתוכה, לבשר; אל-גבול ישראל, אשפוט אתכם. יב וידעתם, כי-אני יהוה, אשר בחוקיי לא הלכתם, ומשפטיי לא עשיתם; וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם, עשיתם. יג ויהי, כהינבאי, ופלטיהו בן-בניה, מת; ואפול על-פניי ואזעק קול-גדול, ואומר אהה אדוניי יהוה--כלה אתה עושה, את שארית ישראל. {פ}

יד ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. טו בן-אדם, אחיך אחיך אנשי גאלותך, וכל-בית ישראל, כולו: אשר אמרו להם יושבי ירושלים, רחקו מעל יהוה--לנו היא ניתנה הארץ, למורשה. {ס}

טז לכן אמור, כה-אמר אדוניי יהוה, כי הרחקתים בגויים, וכי הפיצותים בארצות; ואהי להם למקדש מעט, בארצות אשר-באו שם. {ס}

יז לכן אמור, כה-אמר אדוניי יהוה, וקיבצתי אתכם מן-העמים, ואספתי אתכם מן-הארצות אשר נפוצותם בהם; ונתתי לכם, את-אדמת ישראל. יח ובאו-שמה; והסירו את-כל-שיקוציה, ואת-כל-תועבותיה--ממנה. יט ונתתי להם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם; והסירותי לב האבן, מבשרם, ונתתי להם, לב בשר. כ למען בחוקותיי ילכו, ואת-משפטיי ישמרו ועשו אותם; והיו-לי לעם--ואני, אהיה להם לאלוהים. כא ואל-לב שיקוציהם ותועבותיהם, ליבם הולך--דרכם בראשם נתתי, נאום אדוניי יהוה. כב וישאו הכרובים את-כנפיהם, והאופנים לעומתם; וכבוד אלוהי-ישראל עליהם, מלמעלה. כג ויעל כבוד יהוה, מעל תוך העיר; ויעמוד, על-ההר, אשר, מקדם לעיר. כד ורוח נשאתני, ותביאני כשדימה אל-הגולה, במראה, ברוח אלוהים; ויעל, מעליי, המראה, אשר ראיתי. כה ואדבר, אל-הגולה, את כל-דברי יהוה, אשר הראני. {פ}