תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק ל

א ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. ב בן-אדם--הינבא ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה: הילילו, הה ליום. ג כי-קרוב יום, וקרוב יום ליהוה: יום ענן, עת גויים יהיה. ד ובאה חרב, במצריים, והייתה חלחלה בכוש, בנפול חלל במצריים; ולקחו המונה, ונהרסו יסודותיה. ה כוש ופוט ולוד וכל-הערב וכוב, ובני ארץ הברית--איתם, בחרב ייפולו. {פ}

ו כה, אמר יהוה, ונפלו סומכי מצריים, וירד גאון עוזה; ממגדול סוונה, בחרב ייפלו-בה--נאום, אדוניי יהוה. ז ונשמו, בתוך ארצות נשמות; ועריו, בתוך-ערים נחרבות תהיינה. ח וידעו, כי-אני יהוה, בתיתי-אש במצריים, ונשברו כל-עוזריה. ט ביום ההוא, ייצאו מלאכים מלפניי בצים, להחריד, את-כוש בטח; והייתה חלחלה בהם ביום מצריים, כי הנה באה. {ס}

י כה אמר, אדוניי יהוה: והשבתי את-המון מצריים, ביד נבוכדראצר מלך-בבל. יא הוא ועמו איתו, עריצי גויים--מובאים, לשחת הארץ; והריקו חרבותם על-מצריים, ומלאו את-הארץ חלל. יב ונתתי יאורים חרבה, ומכרתי את-הארץ ביד-רעים; והשימותי ארץ ומלואה, ביד-זרים--אני יהוה, דיברתי. {ס}

יג כה-אמר אדוניי יהוה, והאבדתי גילולים והשבתי אלילים מנוף, ונשיא מארץ-מצריים, לא יהיה-עוד; ונתתי יראה, בארץ מצריים. יד והשימותי, את-פתרוס, ונתתי אש, בצוען; ועשיתי שפטים, בנוא. טו ושפכתי חמתי, על-סין מעוז מצריים; והכרתי, את-המון נוא. טז ונתתי אש, במצריים--חול תחול סין, ונוא תהיה להיבקע; ונוף, צרי יומם. יז בחורי אוון ופי-בסת, בחרב ייפולו; והנה, בשבי תלכנה. יח ובתחפנחס, חשך היום, בשברי-שם את-מוטות מצריים, ונשבת-בה גאון עוזה; היא ענן יכסנה, ובנותיה בשבי תלכנה. יט ועשיתי שפטים, במצריים; וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

כ ויהי, באחת עשרה שנה, בראשון, בשבעה לחודש; היה דבר-יהוה, אליי לאמור. כא בן-אדם, את-זרוע פרעה מלך-מצריים שברתי; והנה לא-חובשה לתת רפואות לשום חיתול, לחובשה לחוזקה--לתפוש בחרב. {ס}

כב לכן כה-אמר אדוניי יהוה, הנני אל-פרעה מלך-מצריים, ושברתי את-זרועותיו, את-החזקה ואת-הנשברת; והפלתי את-החרב, מידו. כג והפיצותי את-מצריים, בגויים; וזיריתים, בארצות. כד וחיזקתי, את-זרועות מלך בבל, ונתתי את-חרבי, בידו; ושברתי את-זרועות פרעה, ונאק נאקות חלל לפניו. כה והחזקתי, את-זרועות מלך בבל, וזרועות פרעה, תיפולנה; וידעו כי-אני יהוה, בתיתי חרבי ביד מלך-בבל, ונטה אותה, אל-ארץ מצריים. כו והפיצותי את-מצריים בגויים, וזיריתי אותם בארצות; וידעו, כי-אני יהוה. {פ}