תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק מה

א ובהפילכם את־הארץ בנחלה, תרימו תרומה ליהוה קודש מן־הארץ--אורך חמישה ועשרים אלף אורך, ורוחב עשרה אלף: קודש־הוא בכל־גבולה, סביב. ב יהיה מזה אל־הקודש, חמש מאות בחמש מאות מרובע סביב; וחמישים אמה, מגרש לו סביב. ג ומן־המידה הזאת, תמוד, אורך חמישה ועשרים אלף, ורוחב עשרת אלפים; ובו־יהיה המקדש, קודש קודשים. ד קודש מן־הארץ הוא, לכוהנים משרתי המקדש יהיה, הקרבים, לשרת את־יהוה; והיה להם מקום לבתים, ומקדש למקדש. ה וחמישה ועשרים אלף אורך, ועשרת אלפים רוחב; והיה ללויים משרתי הבית להם, לאחוזה--עשרים לשכות. ו ואחוזת העיר תיתנו, חמשת אלפים רוחב, ואורך חמישה ועשרים אלף, לעומת תרומת הקודש--לכל־בית ישראל, יהיה. ז ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר, אל־פני תרומת־הקודש ואל־פני אחוזת העיר, מפאת־ים ימה, ומפאת־קדמה קדימה; ואורך, לעמות אחד החלקים, מגבול ים, אל־גבול קדימה. ח לארץ יהיה־לו לאחוזה, בישראל; ולא־יונו עוד נשיאיי את־עמי, והארץ ייתנו לבית־ישראל לשבטיהם. {פ}

ט כה־אמר אדוניי יהוה, רב־לכם נשיאי ישראל--חמס ושוד הסירו, ומשפט וצדקה עשו; הרימו גרושותיכם מעל עמי, נאום אדוניי יהוה. י מאזני־צדק ואיפת־צדק ובת־צדק, יהי לכם. יא האיפה והבת, תוכן אחד יהיה--לשאת, מעשר החומר הבת; ועשירית החומר האיפה, אל־החומר יהיה מתכונתו. יב והשקל, עשרים גרה; עשרים שקלים חמישה ועשרים שקלים, עשרה וחמישה שקל--המנה, יהיה לכם. יג זאת התרומה, אשר תרימו: שישית האיפה, מחומר החיטים, ושישיתם האיפה, מחומר השעורים. יד וחוק השמן הבת השמן, מעשר הבת מן־הכור--עשרת הבתים, חומר: כי־עשרת הבתים, חומר. טו ושה־אחת מן־הצאן מן־המאתיים ממשקה ישראל, למנחה ולעולה ולשלמים--לכפר עליהם, נאום אדוניי יהוה. {פ}

טז כול העם הארץ, יהיו אל־התרומה הזאת, לנשיא, בישראל. יז ועל־הנשיא יהיה, העולות והמנחה והנסך, בחגים ובחודשים ובשבתות, בכל־מועדי בית ישראל: הוא־יעשה את־החטאת ואת־המנחה, ואת־העולה ואת־השלמים, לכפר, בעד בית־ישראל. {ס}

יח כה־אמר, אדוניי יהוה, בראשון באחד לחודש, תיקח פר־בן־בקר תמים; וחיטאת, את־המקדש. יט ולקח הכוהן מדם החטאת, ונתן אל־מזוזת הבית, ואל־ארבע פינות העזרה, למזבח; ועל־מזוזת--שער, החצר הפנימית. כ וכן תעשה בשבעה בחודש, מאיש שוגה ומפתי; וכיפרתם, את־הבית. כא בראשון בארבעה עשר יום, לחודש, יהיה לכם, הפסח; חג--שבועות ימים, מצות ייאכל. כב ועשה הנשיא, ביום ההוא, בעדו, ובעד כל־עם הארץ--פר, חטאת. כג ושבעת ימי־החג יעשה עולה ליהוה, שבעת פרים ושבעת אילים תמימים ליום, שבעת, הימים; וחטאת, שעיר עיזים ליום. כד ומנחה, איפה לפר ואיפה לאיל--יעשה; ושמן, הין לאיפה. כה בשביעי בחמישה עשר יום לחודש, בחג, יעשה כאלה, שבעת הימים: כחטאת, כעולה, וכמנחה, וכשמן. {ס}