תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק יג

א ויהי דבר־יהוה, אליי לאמור.  ב בן־אדם, הינבא אל־נביאי ישראל הניבאים; ואמרת לנביאי מליבם, שמעו דבר־יהוה.  ג כה אמר אדוניי יהוה, הוי על־הנביאים הנבלים, אשר הולכים אחר רוחם, ולבלתי ראו.  ד כשועלים, בחורבות--נביאיך ישראל, היו.  ה לא עליתם בפרצות, ותגדרו גדר על־בית ישראל, לעמוד במלחמה, ביום יהוה.  ו חזו שוא, וקסם כזב--האומרים נאום־יהוה, ויהוה לא שלחם; וייחלו, לקיים דבר.  ז הלוא מחזה־שוא חזיתם, ומקסם כזב אמרתם; ואומרים, נאום־יהוה, ואני, לא דיברתי.  {ס}

ח לכן, כה אמר אדוניי יהוה, יען דברכם שוא, וחזיתם כזב--לכן הנני אליכם, נאום אדוניי יהוה.  ט והייתה ידי, אל־הנביאים החוזים שוא והקוסמים כזב, בסוד עמי לא־יהיו ובכתב בית־ישראל לא ייכתבו, ואל־אדמת ישראל לא יבואו; וידעתם, כי אני אדוניי יהוה.  י יען וביען הטעו את־עמי, לאמור שלום--ואין שלום; והוא בונה חיץ, והנם טחים אותו תפל.  יא אמור אל־טחי תפל, וייפול; היה גשם שוטף, ואתנה אבני אלגביש תיפולנה, ורוח סערות, תבקע.  יב והנה, נפל הקיר:  הלוא ייאמר אליכם, איה הטיח אשר טחתם.  {ס}

יג לכן, כה אמר אדוניי יהוה, וביקעתי רוח־סערות, בחמתי; וגשם שוטף באפי יהיה, ואבני אלגביש בחמה לכלה.  יד והרסתי את־הקיר אשר־טחתם תפל, והגעתיהו אל־הארץ--ונגלה יסודו; ונפלה וכליתם בתוכה, וידעתם כי־אני יהוה.  טו וכיליתי את־חמתי בקיר, ובטחים אותו תפל; ואומר לכם אין הקיר, ואין הטחים אותו.  טז נביאי ישראל, הניבאים אל־ירושלים, והחוזים לה, חזון שלום; ואין שלום, נאום אדוניי יהוה.  {פ}

יז ואתה בן־אדם, שים פניך אל־בנות עמך, המתנבאות, מליבהן; והינבא, עליהן.  יח ואמרת כה־אמר אדוניי יהוה, הוי למתפרות כסתות על כל־אצילי ידיי ועושות המספחות על־ראש כל־קומה--לצודד נפשות; הנפשות תצודדנה לעמי, ונפשות לכנה תחיינה.  יט ותחללנה אותי אל־עמי, בשעלי שעורים ובפתותי לחם, להמית נפשות אשר לא־תמותנה, ולחייות נפשות אשר לא־תחיינה:  בכזבכם--לעמי, שומעי כזב.  {ס}

כ לכן כה־אמר אדוניי יהוה, הנני אל־כיסתותיכנה אשר אתנה מצודדות שם את־הנפשות לפורחות, וקרעתי אותם, מעל זרועותיכם; ושילחתי, את־הנפשות, אשר אתם מצודדות את־נפשים, לפורחות.  כא וקרעתי את־מספחותיכם, והצלתי את־עמי מידכן, ולא־יהיו עוד בידכן, למצודה; וידעתן, כי־אני יהוה.  כב יען הכאות לב־צדיק שקר, ואני לא הכאבתיו, ולחזק ידי רשע, לבלתי־שוב מדרכו הרע להחיותו.  כג לכן, שוא לא תחזינה, וקסם, לא־תקסמנה עוד; והצלתי את־עמי מידכן, וידעתן כי־אני יהוה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח