תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק כו

א ויהי בעשתי-עשרה שנה, באחד לחודש, היה דבר-יהוה, אליי לאמור. ב בן-אדם, יען אשר-אמרה צור על-ירושלים האח--נשברה דלתות העמים, נסבה אליי: אימלאה, החורבה. ג לכן, כה אמר אדוניי יהוה, הנני עלייך, צור; והעליתי עלייך גויים רבים, כהעלות הים לגליו. ד ושיחתו חומות צור, והרסו מגדליה, וסיחיתי עפרה, ממנה; ונתתי אותה, לצחיח סלע. ה משטח חרמים תהיה, בתוך הים--כי אני דיברתי, נאום אדוניי יהוה; והייתה לבז, לגויים. ו ובנותיה אשר בשדה, בחרב תיהרגנה; וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

ז כי כה אמר, אדוניי יהוה, הנני מביא אל-צור נבוכדראצר מלך-בבל מצפון, מלך מלכים--בסוס וברכב ובפרשים, וקהל ועם-רב. ח בנותייך בשדה, בחרב יהרוג; ונתן עלייך דייק, ושפך עלייך סוללה, והקים עלייך, צינה. ט ומחי קובולו, ייתן בחומותייך; ומגדלותייך--ייתוץ, בחרבותיו. י משפעת סוסיו, יכסך אבקם; מקול פרש וגלגל ורכב, תרעשנה חומותייך, בבואו בשערייך, כמבואי עיר מבוקעה. יא בפרסות סוסיו, ירמוס את-כל-חוצותייך; עמך בחרב יהרוג, ומצבות עוזך לארץ תרד. יב ושללו חילך, ובזזו רכולתך, והרסו חומותייך, ובתי חמדתך ייתוצו; ואבנייך ועצייך ועפרך, בתוך מים ישימו. יג והשבתי, המון שירייך; וקול כינורייך, לא יישמע עוד. יד ונתתיך לצחיח סלע, משטח חרמים תהיה--לא תיבנה, עוד: כי אני יהוה דיברתי, נאום אדוניי יהוה. {ס}

טו כה אמר אדוניי יהוה, לצור: הלוא מקול מפלתך, באנוק חלל ביהרג הרג בתוכך, ירעשו, האיים. טז וירדו מעל כיסאותם, כול נשיאי הים, והסירו את-מעיליהם, ואת-בגדי רקמתם יפשוטו; חרדות ילבשו, על-הארץ יישבו, וחרדו לרגעים, ושממו עלייך. יז ונשאו עלייך קינה, ואמרו לך, איך אבדת, נושבת מימים: העיר ההוללה, אשר הייתה חזקה בים היא ויושביה, אשר-נתנו חיתיתם, לכל-יושביה. יח עתה יחרדו האיין, יום מפלתך; ונבהלו האיים אשר-בים, מצאתך. {ס}

יט כי כה אמר, אדוניי יהוה, בתיתי אותך עיר נחרבת, כערים אשר לא-נושבו; בהעלות עלייך את-תהום, וכיסוך המים הרבים. כ והורדתיך את-יורדי בור אל-עם עולם, והושבתיך בארץ תחתייות כחורבות מעולם את-יורדי בור--למען, לא תשבי; ונתתי צבי, בארץ חיים. כא בלהות אתנך, ואינך; ותבוקשי, ולא-תימצאי עוד לעולם--נאום, אדוניי יהוה. {פ}