תנ"ך מנוקד

תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

יחזקאל פרק מג

א ויוליכני, אל־השער--שער, אשר פונה דרך הקדים. ב והנה, כבוד אלוהי ישראל, בא, מדרך הקדים; וקולו, כקול מים רבים, והארץ, האירה מכבודו. ג וכמראה המראה אשר ראיתי, כמראה אשר־ראיתי בבואי לשחת את־העיר, ומראות, כמראה אשר ראיתי אל־נהר־כבר; ואפול, אל־פניי. ד וכבוד יהוה, בא אל־הבית, דרך שער, אשר פניו דרך הקדים. ה ותישאני רוח--ותביאני, אל־החצר הפנימי; והנה מלא כבוד־יהוה, הבית. ו ואשמע מידבר אליי, מהבית; ואיש, היה עומד אצלי. ז ויאמר אליי, בן־אדם את־מקום כיסאי ואת־מקום כפות רגליי, אשר אשכון־שם בתוך בני־ישראל, לעולם; ולא יטמאו עוד בית־ישראל שם קודשי המה ומלכיהם, בזנותם, ובפגרי מלכיהם, במותם. ח בתיתם סיפם את־סיפי, ומזוזתם אצל מזוזתי, והקיר, ביני וביניהם; וטימאו את־שם קודשי, בתועבותם אשר עשו, ואכל אותם, באפי. ט עתה ירחקו את־זנותם, ופגרי מלכיהם--ממני; ושכנתי בתוכם, לעולם. {ס}

י אתה בן־אדם, הגד את־בית־ישראל את־הבית, וייכלמו, מעוונותיהם; ומדדו, את־תוכנית. יא ואם־נכלמו מכול אשר־עשו, צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל־צורותיו ואת כל־חוקותיו וכל־צורותיו וכל־תורותיו הודע אותם, וכתוב, לעיניהם; וישמרו את־כל־צורתו, ואת־כל־חוקותיו--ועשו אותם. יב זאת, תורת הבית: על־ראש ההר כל־גבולו סביב סביב, קודש קודשים--הנה־זאת, תורת הבית. יג ואלה מידות המזבח באמות, אמה אמה וטופח; וחיק האמה ואמה־רוחב, וגבולה אל־שפתה סביב זרת האחד, וזה, גב המזבח. יד ומחיק הארץ עד־העזרה התחתונה, שתיים אמות, ורוחב, אמה אחת; ומהעזרה הקטנה עד־העזרה הגדולה, ארבע אמות, ורוחב, האמה. טו וההראל, ארבע אמות; ומהאריאל ולמעלה, הקרנות ארבע. טז והאריאל, שתים עשרה אורך, בשתים עשרה, רוחב: רבוע, אל ארבעת רבעיו. יז והעזרה ארבע עשרה אורך, בארבע עשרה רוחב, אל, ארבעת רבעיה; והגבול סביב אותה חצי האמה, והחיק־לה אמה סביב, ומעלותיהו, פנות קדים. יח ויאמר אליי, בן־אדם כה אמר אדוניי יהוה, אלה חוקות המזבח, ביום היעשותו--להעלות עליו עולה, ולזרוק עליו דם. יט ונתת אל־הכוהנים הלויים אשר הם מזרע צדוק הקרובים אליי, נאום אדוניי יהוה--לשרתני: פר בן־בקר, לחטאת. כ ולקחת מדמו, ונתת על־ארבע קרנותיו ואל־ארבע פינות העזרה, ואל־הגבול, סביב; וחיטאת אותו, וכיפרתהו. כא ולקחת, את הפר החטאת; ושרפו במפקד הבית, מחוץ למקדש. כב וביום, השני, תקריב שעיר־עיזים תמים, לחטאת; וחיטאו, את־המזבח, כאשר חיטאו, בפר. כג בכלותך, מחטא--תקריב פר בן־בקר תמים, ואיל מן־הצאן תמים. כד והקרבתם, לפני יהוה; והשליכו הכוהנים עליהם מלח, והעלו אותם עולה ליהוה. כה שבעת ימים, תעשה שעיר־חטאת ליום; ופר בן־בקר ואיל מן־הצאן, תמימים יעשו. כו שבעת ימים, יכפרו את־המזבח, וטיהרו, אותו; ומילאו, ידיו. כז ויכלו, את־הימים; {ס} והיה ביום השמיני והלאה, יעשו הכוהנים על־המזבח את־עולותיכם ואת־שלמיכם, ורציתי אתכם, נאום אדוניי יהוה. {ס}